שידור חי מהדיון
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אומרת כי ביטול חוק יסוד הוא דבר חסר תקדים במשפט הישראלי עד היום. בדיון שמקיים היום (שלישי) בג"ץ ב-15 עתירות שהוגשו נגד חוק היסוד - ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי - שעבר בכנסת לפני כשנתיים, אמרה חיות כי על השופטים להשתכנע שאי אפשר ל"הציל" את החוק, כלשונה. "האם אין לו תקומה עד כדי כך שמתחייב ביטול או שיש דרכים למצוא פתרון אחר. השאלה היא אם הוא פוגע בליבת עקרונות המדינה בצורה כה עמוקה שאז אולי אפשר יהיה להפעיל את הנשק הלא קונבציונלי של פגיעה בחוק יסוד. השאלה אם הגענו עד הלום", תהתה חיות.
הדיון מתקיים בהרכב מורחב של 11 שופטים ומועבר בשידור חי בכאן חדשות, כחלק מניסוי שידורים חיים מתיקים עקרוניים ומהותיים המתנהלים בבית המשפט העליון. לפני תחילת הדיון התעמתו נציגי דרוזים שעתרו נגד החוק עם ח"כ אבי דיכטר מהליכוד, יוזם החוק וקראו לו: "בגדת בעדה הדרוזית".
נציג העותרים הדרוזים אמר כי מדובר בפגיעה בברית הדמים בין העמים. "אי אפשר לקטלג את חברי העדה הדרוזית כחסרי זהות וייצוג עצמי. אי אפשר לומר לעדה הזאת שנטלה חלק בבניינה של המדינה, לומר להם אתם חסרי זהות. אנחנו מזדהים עם הדגל של המדינה, עם המדינה, מעולם לא היתה טענה, לא נשמע דרוזי אחד מתריס נגד היות המדינה יהודית ודמוקרטית. אני כאדם דרוזי לא יכול למצוא את עצמי לפי סעיף 1 בחוק". השופט נועם סולברג אמר כי שנתיים וחצי מאז נחקק החוק הם זמן מספיק כדי לראות אם נעשית פגיעה בפועל.
הנשיאה חיות העירה כי השיוויון היא זכות לעילה ולעילה. "מוטב היה שהערך הזה היה כתוב עלי ספר, אם בחוקה אם בחוק יסוד כבוד האדם, אבל גם לפני חוק יסוד כבוד האדם אין חולק שאחד מערכי היסוד של המדינה. ואין מי שחולק שהיא בעלת ערך חוקתי". השופטת ענת ברון הוסיפה כי ערך השיוויון הוא ערך חוקתי שאין עליו עוררין.
השופט מני מזוז ציין כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה ברורה ומפורטת מאוד ולפיה החוק אינו פוגע בערך השוויון. "השאלה היא לא אם נכון או טוב היה לחוקק את החוק, אלא על בסיס זה שהחוק קיים- איזה תוכן נותנים לו". השופט עוזי פוגלמן אמר בעניין כי ביטול הוא הנשק האחרון, נשק יום הדין. "זה כשאנחנו מדברים על חוקים רגילים, אז כשמדברים על ביטול חוקי יסוד, קל וחומר. ולכן אם יש דרך פרשנית למנוע את זה, התפיסה היא שבית המשפט יעדיף את הדרך הפרשנית ולא את הביטול".
השופט סולברג הוסיף עוד, בהתייחס להכרה בשפה הערבית כי החוק דווקא משדרג את מעמדה ונותן לה מעמד חוקתי. נציגת הכנסת טעה כי החוק קובע מעמד חוקתי לשפה הערבית - מעמד מיוחד. על כך השיב השופט ג'ורג' קרא: "מה זה מעמד מיוחד, מה התכוון המשורר, מעמד מיוחד לטובה או לרעה?".
כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי יסוד של הכנסת תהיה החלטה בחוסר סמכות
יו"ר הכנסת הכנסת יריב לוין שלח הבוקר מכתב לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והזהיר מפני כל התערבות של בית המשפט בחקיקת יסוד. לדבריו, עצם הדיון בבית המשפט העליון בעניינים הנוגעים לחוקי יסוד הוא קריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. לוין הודיע כי כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי יסוד שקיבלה הכנסת, תהיה החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף.
בתגובה למכתב של לוין אמר יו"ר כחול לבן בני גנץ: "האיומים של יריב לוין ונתניהו על בית המשפט מסוכנים לדמוקרטיה ומפרקים את הפרדת הרשויות. הם לא הצליחו עד היום, ונדאג שגם לא יצליחו בעתיד".
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא נגד הדיון בבג"ץ, וכתב בעמוד הפייסבוק שלו: "לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, מכיוון שחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת הם הנורמה החוקתית העליונה במדינה והביטוי היסודי ביותר לעקרון שלטון העם ולעקרון שלטון החוק כאחד. עצם הדיון שמקיים היום בג"ץ ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת".
העתירות הוגשו בעיקר בטענה כי החוק מפלה קבוצות מסוימות באוכלוסייה בישראל וסותר עקרונות של שוויון. עד היום, בג"ץ לא התערב או פסל חוק יסוד באשר הוא. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד להתערבות זו ואמר כי אין זה המקרה לעשות כן.
מדובר בעתירות של עשרות עותרים פרטיים וקבוצות שהוגשו בשנים 2018 ו-2019 נגד החוק, שכעת אוחדו. טרם הדיון, רוב ההערכות היו כי בג"ץ לא יתערב בסופו של דבר בחוק היסוד בצורה משמעותית, על אף התכנסותו לשם כך. עם זאת, המצב יכול להשתנות. גם מועד קבלת ההחלטה יכול להשפיע - בעוד כמה חודשים חלק מהרכב השופטים יתחלף, ביניהם חנן מלצר ומני מזוז שפורשים.
נציג העותרים הראשונים מהעדה הדרוזית אמר בתחילת הדיון כי מדובר ב"פגיעה בברית הדמים. אי אפשר לקטלג את חברי העדה הדרוזית כחסרי זהות וייצוג עצמי. אי אפשר לומר לעדה הזאת, שנטלה חלק בבניינה של המדינה - אתם חסרי זהות".
