השבוע המשיך מאבקן של שתי קבוצות שנלחמות בהגבלתן בצל משבר קורונה - המפגינים והחרדים. אז האם מדובר בשתי קבוצות שמאבקן דומה, או שאלו שני מקרים שאין להשוות ביניהם? לטענת מואב ורדי, רוב המפגינים מצייתים לחוק, אך המחאות בבלפור הן כבר סיפור אחר. הערב (שישי) הוא אמר בדיון במהדורה "השבוע" כי "כשיש 3,000-2,000 אישי שאומרים שהם שומרים על ריחוק חברתית - זו בדיחה, זה מעקר את הלגיטימציה".
העיתונאי עקיבא נוביק קבע שאם מגבילים תפילות - יש להגביל הפגנות. לדבריו, "אם יש בעיה בריאותית בתפילה שלי, יש בעיה בפגנות. למה אני מתפלל עם 20 אנשים? תנו לי להתפלל עם עוד 200 בצמתים". עוד הוסיף נוביק כי "הדמוקרטיה לא נמצאת במצב כל כך חמור שאנחנו צריכים לקיים הפגנות בכל מחיר". ורדי השיב: "ההפגנות בגשרים ובצמתים יכולות להתקיים באופן שלא מסכן את הציבור".
איך יוצאים מהסגר?
קבינט הקורונה יעסוק השבוע באסטרטגיית היציאה מהסגר, כשעל הפרק עומדות שתי אפשרויות. העמדה שמובל ממונה הקורונה הפרופסור רוני גמזו קובעת כי צריך לפתוח כבר עכשיו חלק מהדברים, וכשישראל תגיע ל-2,000 נדבקים ביום ניתן יהיה להמשיך בתהליך הפתיחה. אסכולה נוספת שמוביל משרד הבריאות אומרת שאין להתחיל באף שלב של פתיחה של המשק ומערכת הביראות, לפני שמגיעים ל-2,000 נדבקים ביום.
בדיונים שנערכים בין אנשי משרד הבריאות, האוצר והמל"ל דנים בפתיחה של עסקים שאינם מקבלים קהל, ובהמשך פתיחה הדרגתית של מערכת החינוך. אולמות האירועים נמצאים אחרונים בשורה. הכתבת הכלכלית של כאן חדשות, ליאל קייזר, טוענת כי הבעיה האמיתית היא לא התוכנית - אלא העידר אמון: "לישראל כבר בייתה בעבר תוכנית יציאה, בחודש מאי ראש הממשלה הציג לציבור מה ייפתח ומתי". פקידים באור טוענים כי הם מכלים את זמנם בוויכוחים, ונראה שהציבור לא יקשיב להנחות ביותר מקרה.
ולצד החשש מאי ציות להנחיות, ישנם גם ההפרות של נבחרי ציבור ובכירים, שמערערות את האמון ויוצרות לא פעם גם הסתבכויות פוליטיות. לדברי המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא, הפרופסור ארנון אפק: "אם אנשים טעו והתנצלו זה - לא צריך לייצר את התחושה שיש לגיטימציה. ברור שעדיף להימנע מזה".
