לא רק ברמה הפוליטית - גם ברמה הכלכלית - המתווה שמנע את פיזור הכנסת הוא מתווה כיבוי שריפות. לפחות בשלושת החודשים הקרובים הממשלה לא תגבש מדיניות כלכלית ארוכת טווח, אלא תסתפק בהעברת כסף למי שיצעק יותר חזק ולמי שיש לו יותר כוח פוליטי.
קופת המדינה והקפאת מינויי הבכירים: @lielkyzer ו-@Roi_Yanovsky על המחירים של המשבר הפוליטי העמוק שישראל שרויה בו#חדשותהערב pic.twitter.com/N2v3sKY8IO
— כאן חדשות (@kann_news) August 24, 2020
לצד ההחלטה על דחיית גיבוש התקציב וכדי למנוע קיפאון, הוחלט על תוספת של 11 מיליארד שקלים לתקציב המדינה לשנה הנוכחית. סוג של תקציב בלי תקציב. אלא ש-2020 התחילה ממילא עם חור של 20 מיליארד שקלים בקופה. פשוט כי הממשלה והכנסת לא העבירו תקציב, ולכן 11 מיליארד שקלים לא יפתרו את הבעיה.
שר האוצר אמור להציג תוכנית מפורטת לשימוש באותם 11 מיליארד, ומרחב התמרון שלו מצומצם מאוד. עוד לפני הקורונה חסרו כמעט שלושה מיליארד שקלים לתקציב הבריאות, מיליארד שקלים לרווחה ועוד כחמישה מיליארד שקלים לתחבורה. המיליארדים שיתווספו עכשיו לתקציב אמורים להיות מופנים לצרכים האלה, אבל גם לדרישה של המפלגות החרדיות להקצות עוד 300 מיליון שקלים לישיבות, ולאותה החלטה של ראש הממשלה להגדיל דווקא עכשיו את תקציב הביטחון במיליארדים.
התוספת לתקציב, אומרים במשרד האוצר, לא תצליח לכסות את כל הצרכים של מדינה שמתנהלת במחסור, ועוד בשיאו של משבר כלכלי ובריאותי. בטח ובטח כשבלי תקציב אמיתי, לא ייעשו כאן מהלכים משמעותיים, כמו הקיצוצים שתוכננו במגזר הציבורי ושורה ארוכה של רפורמות שמופיעות בחוק ההסדרים – שהיו אמורים לחסוך עשרות מיליארדי שקלים.
לא רק הסוגיות התקציביות בעייתיות בדיל הזה, אלא גם סוגיית מינוי הבכירים. הקפאת המינויים היא כנראה הסימן הבולט ביותר לחוסר התפקוד של הממשלה הזאת – אי היכולת לקבל החלטות בדברים הבסיסיים ביותר, כמו מינוי פרקליט מדינה ומפכ"ל.
בהסכם הקואליציוני המקורי נקבע שהממשלה לא תבצע מינויי בכירים במשך חצי שנה, תקופה שהוגדרה תקופת חירום. בעקבות עתירה לבג"ץ, שתהה על הקשר של הסעיף הזה לקורונה – התחייבו כחול לבן והליכוד לפני בג"ץ להשלים את המינויים בתוך 100 ימים בלבד.
בזמן הזה הייתה אמורה לקום ועדה שתבנה מנגנון חדש למינוי בכירים בהסכמה. אלא שהסכמה היא הדבר האחרון שמאפיין את הממשלה הנוכחית. הוועדה לא קמה, ההתחייבות לבג"ץ נשארה על הנייר, והמשטרה והפרקליטות הופקרו. בראש המשטרה ימשיך לעמוד ממלא מקום, שתלוי בדרג הפוליטי להארכת כהונתו, אינו עצמאי ונתון כל הזמן לביקורת בטענה שהחלטות המשטרה פוליטיות.
וגם הפרקליטות תיפגע. בהיעדר פרקליט מדינה – מי שמשמש היום בפועל בתפקיד הוא היועץ המשפטי לממשלה. כפל התפקידים הזה בעייתי מאוד, ואפילו נציב הביקורת, השופט רוזן, הגדיר זאת מצב שאינו סביר. הפלונטר הזה בוודאי לא מסייע לטיפול בתיקים הקיימים, וודאי שלא מחזק את מערכת אכיפת החוק.
