מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את דוח משרדו לשנת 2020 ובו פירוט של ליקויים שמצא בהתנהלות תחנת משטרת רמלה, רשויות מקומיות ועיריות ברחבי הארץ, מרכז השלטון המקומי, רשות המים וחברת מקורות, משרד החינוך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בין היתר כותב המבקר לגבי השימוש שהרשויות המקומיות עושות ברשתות החברתיות - כי נמצא שחלק מהרשויות מצנזרות תגובות באופן אוטומטי לפי מילות חיפוש, והדבר גורם לחשש שתגובות לגיטימיות יצונזרו. עוד נכתב בדוח כי קיימת סחבת בטיפול בעבירות בנייה ברשויות מקומיות ובעיריות שונות, המבקר מזהיר מפני סכנת התמוטטות של מצוקי החוף בארץ וממליץ לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לעודד את ראשי הרשויות המקומיות הערביות להפעיל תוכניות לבטיחות בדרכים במסגרות החינוך.

העסקת קרובי משפחה בעיריית רמלה

מבדיקת מבקר המדינה בחודש יוני 2019 של כלל עובדי עיריית רמלה, נמצא כי בסך הכולף מתוך 1,127 עובדים, ל-336 עובדים יש בעירייה קרוב משפחה אחד או יותר, ובסך הכול יש 297 זיקות משפחתיות בעירייה.

עוד עלה בדוח כי ישנם תשעה מקרים מובהקים של זיקה משפחתית של נבחרי ציבור ובעלי תפקידים בכירים בעירייה - בינהם גם לראש העירייה, מיכאל וידאל, שמכהן מיוני 2017 ולו קרבה משפחתית לשתי עובדות עירייה. לטענת המבקר, העירייה לא בחנה את הצורך להסדיר הנתונים שעלו מהדוח על ידי חוות דעת משפטית. הוא קבע כי "העסקת קרובי משפחה בעיריית רמלה היא תופעה מתמשכת".

שימוש לא הולם של רשויות ברשתות החברתיות

המבקר בדק מספר רשויות מקומיות ומצא כי הן חוסמות תגובת מראש באופן אוטומטי על ידי מילות מפתח. המבקר העיר שחלק ממילות המפתח עלולות לגרום לחסימה של תגובות לגיטימיות. כך לדוגמה, בעיריית טבריה חסמו את המילים הבאות:  גנבים, אוכלי חינם, מושחתים, חלאה, אפס, נוכל, מושחת. בעיריית קצרין חסמו בין השאר את המילים דיקטטור, סתום, טיפש, שמן.

המבקר ציין כי "מהדוגמאות עולה שהרשויות טבריה, עמק יזרעאל וקצרין סיננו תכנים לפי מילות מפתח שניתן להשתמש בהן בהקשרים שבהם הביטוי לדעת הרשות לא יהיה ראוי, כגון "אפס", "אוכלי חינם", "שמן", "ציונים", "גניבה", "ערבים", "פלסטין" ועוד. עם זאת, מאחר שבמילים שצונזרו ניתן להשתמש גם בדרך לגיטימית ובהקשרים שאינם פוגעניים, ראוי שהרשויות יוודאו שהן מצנזרות תכנים לפי אמות המידה שהותוו בפסיקה לגבי סינון מראש של ביטויים.

כמו כן, נמצא כי עיריית קריית גת פרסמה פוסט ובו בישרה על פיטורים של יותר מ-300 עובדים עוד לפני שהעובדים פוטרו. המועצה האזורית אל-בטוף פרסמה מכתב מראש המועצה למהנדס המועצה ובו טענות על חוסר מקצועיות שחלקן יכולות לגבול בפלילים. עיריית ירושלים פרסמה אפליקציה פרטית שדרכה אפשר לרכוש סיורים במקומות שונים בעולם, כולל שוק מחנה יהודה.

התמודדות רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי

היעדר הטיפול של גופי המדינה בבעיית המצוקים החופיים המתפוררים מסכנת חיי אדם ויש לפעול לקידום התכנון והביצוע של ההגנות הנדרשות, כך קובע מבקר המדינה. תשע שנים לאחר שהממשלה אישרה מדיניות לטיפול במצוקים החופיים המתמוטטים, בחלקים ניכרים מהמקומות לא מומשו ההגנות הנדרשות בים וביבשה. במרבית קטעי המצוק - בחדרה, עמק חפר, נתניה, הרצליה, תל אביב-יפו, בת ים, גן רווה ואשקלון - טרם בוצעו הגנות ימיות שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת המצוק, למעט הגנות דחופות בלבד בים בתא שטח אחד באשקלון.

גם ההגנות היבשתיות שהן באחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו. באשקלון נסוג המצוק ב-20 השנים האחרונות ב-22 מטרים, רצועת החוף הצטמצמה בשל גריעת חול. המבקר מצא פערים משמעותיים של מאות מיליוני שקלים באומדן הערכות הנזק והעבודות הנדרשות לטיפול במצוקים. התקציב שאישרה הממשלה לעבודות הנדרשות – 500 מיליון שקלים, הערכת עלות העבודות בים וביבשה מסתכמת ב-1,378 מיליון שקלים.

על פי דוח המבקר, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים מימשה רק 26 מיליון שקלים מאז הקמתה בסוף 2013 ועד סוף 2018, שמהווים רק 6.8% מסך תקציבה (303 מיליון שקלים). החברה לא עדכנה את תיעדוף הדחיפות לעבודות מאז 2015. בשל מחלוקת בין גופי המדינה בנוגע למימון ההגנות היבשתיות, לא קודמו עד עתה העבודות הנדרשות.

המבקר ממליץ כי הגורמים המעורבים - משרדי הממשלה, החברה להגנת המצוק והרשויות המקומיות - יבחנו בחינה מקיפה את המדיניות ואת החסמים המעכבים את יישומה ויקבלו החלטות אופרטיביות בנושא, כדי לייעל את הטיפול במצוק ולמנוע עיכובים נוספים.

ליקויים בעיריית כרמיאל

המבקר בדק את התנהלות עיריית כרמיאל בסוגיות ניהול כוח האדם, שכר ותשלומים נלווים וטיפול העירייה בתלונות הציבור. הוא מצא שני מכרזים שהתקיימו סמוך למועד הבחירות האחרונות בהם נבחרו לעבודה בעירייה מועמדים בעלי זיקה פוליטית לראש העיר הנבחר, משה קונינסקי. מדובר בשני תפקידים שלא היו קיימים קודם לכן - מנהל תכנון אסטרטגי ומנהל רכש ואספקה.

שתי העובדות שמונו לתפקידים אלו הועברו מיד לאחר תחילת העסקתם לעבוד בכפיפות ישירה לראש העיר הנבחר. ראש ועדת הבחינה במכרזים אלו הייתה ממלאת מקום ראש העירייה, שגם היא בעלת זיקה פוליטית לראש העיר ולשתי המועמדות שנבחרו, אך הדבר לא צוין בפרוטוקול והיועץ המשפטי של העירייה לא עודכן בכך. כמו כן, לא פורסמו נימוקים לבחירת עובדות אלו. 

אי-סדרים בהתנהלות עיריית חיפה

אתו"ס (החברה לאומנות, תרבות וספורט) היא חברה לתועלת הציבור בבעלות עיריית חיפה שפועלת בשמות משתנים מאז שנת 1976. החברה עוסקת בניהול אולמות תרבות, גופי תרבות (כמו להקות עירוניות), מגרשי ספורט, הפקת אירועים וכן מנהלת את גן החיות הלימודי בעיר. החברה, שרוב תקציבה מועבר מקופת העירייה, גירעונית. בשלוש השנים האחרונות עומדים הפסדיה על יותר מחמישה מיליון שקלים בשנה. בשנת 2018 עמד הגירעון של התזמורת העירונית על כ-10 מליון שקלים, של הסינמטק על 2.6 מליון שקלים ושל גן החיות על 2.3 מליון שקלים. המבקר ממליץ לחברה להעלות את שיעור ההכנסות העצמיות שלה כדי להפחית את מידת התלות בעירייה. 

עוד מצא המבקר כי עיריית חיפה ואתו"ס לא הסדירו את היחסים החוזיים ביניהן בתחום הפקת האירועים ובמקרים רבים עלו חילוקי דעות בעניין עלות אירועים שהופקו והגורם שיישא בעלויות ההפקה. אי הסדרת היחסים באה לידי ביטוי גם בנושא גופי התרבות. למשל, לא הוסדר מי יישא בעלות הפעלת התזמורת העירונית ומי יכסה חובות כבדים שצברה בעבר.

המבקר קבע שיש אי בהירות בחלוקת האחריות בין אתו"ס לבין יחידות אחרות של העירייה הפועלות בתחומים משיקים, מה שמוביל לכפילות תפקידים ואי יעילות בהקצאת המשאבים. בנוסף קבע המבקר, העירייה מבצעת שינויים ברשימת הנכסים שנמצאים באחריות החברה ללא בדיקת כדאיות כלכלית וניהולית. למשל, העירייה נטלה מאתו"ס את הספורטק העירוני בשכונת נווה שאנן ובחרה לשפץ אותו באמצעות חברה אחרת, ב-2019 נפתח המקום מבלי שהשיפוץ הושלם וללא טופס 4 והמתחם לא הוחזר לאחריות אתו"ס עד היום. המבקר מצא גם שהעירייה ואתו"ס לא פעלו לפיתוח ותחזוק מתחם "חוף הגולשים" הסמוך לשכונת בת גלים וזה הפך ל"פיל לבן" שעלול להיות מפגע בטיחותי. מדובר גם באובדן הכנסות בעבור הגופים.

בנושא הפעלת מתקני הספורט בעיר, המבקר מצא שהעירייה החליטה לתמוך בקבוצות שונות באמצעות מתן זכות לשימוש במגרשי אתו"ס ללא תמורה, אך זכות זו ניתנה ללא קריטריונים מסודרים, ללא כל שיתוף של מועצת העיר בנושא ומבלי שאתו"ס קיבלה שיפוי על אובדן ההכנסות. המבקר ציין כי התנהלות זו של העירייה אינה מתיישבת עם מנהל תקין ועם עיקרון השוויון. 

המבקר מצא שתקציב אתו"ס מאושר על ידי עיריית חיפה בהתאם להוצאות שנים קודמות ולא בהתאם ליעדים ומטרות. בחלק מהמקרים התקציב מאושר בדיעבד, הרבה לאחר אישור תקציב העירייה השנתי ולמרות שהנושא עלה בעבר בדוח מבקר העירייה - הליקוי טרם תוקן. 

עוד קבע המבקר כי המבנה הארגוני של אתו"ס אינו תואם את מצב כוח האדם בחברה בפועל- אין מנגנון לקביעת שכר העובדים, אין אמות מידה לרמת שכר ומסלולי קידום מוגדרים. רבים מעובדי החברה ובהם גם כאלו שאינם בכירים מועסקים בחוזים אישיים ללא סיבה ברורה. 

בנושא גן החיות בעיר קבע המבקר כי מדובר במקום  גירעוני שקופא על שמריו במשך שנים, ומספר המבקרים בו יורד באופן קבוע. לדבריו, שתי תכניות אב לשדרוג גן החיות בעלות של 13 מליון שקלים לא הושלמו ועל העירייה לבחון האם אתו"ס הוא הגוף המתאים להפעלת גן החיות.

פגמים בשלטון המקומי במינוי עובדי מתנ"סים

מבקר המדינה מצא כי מתנ"ס גדרה ומתנ"ס יבנאל לא דרשו הצגת אישור בדבר היעדר עבירות מין מהעובדים המפעילים חוגים במתנ"סים ומועסקים בו באמצעות חברות וגורמים פרטיים. המבקר מצא עוד כי מתנ“ס נוף הגליל, מתנ“ס קריית מלאכי ומתנ“ס יבנאל לא קבעו הסדרים למתן הנחות במימון ההשתתפות בפעילות המתנ"ס כדי לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. 

כמו כן, המבקר מצא פגם במינוי חברי הנהלות המתנ“סים ברשויות המקומיות אור עקיבא, גדרה ויבנאל - שם מינו את נציגיהן בהנהלת המתנ"ס בלי שקיבלו את אישור ועדת המינויים במשרד הפנים כנדרש, והרכב הנציגים לא תאם את ההרכב הקבוע בתקנות.

המבקר מצא גם פגם בתקצוב המתנ"סים על ידי הרשויות המקומיות. כך, למשל, המועצה המקומית כפר תבור התקשרה עם המתנ"ס שבתחומה לקיום פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם המטרות שלשמן הוקם וללא עריכת מכרז, ועיריית קריית מלאכי ביצעה פעולות רכש באמצעות המתנ"ס שבתחומה ללא עריכת מכרז.

בתוך כך, המבקר מצא כי משרד הפנים לא הסדיר את פעולתן של הרשויות המקומיות באמצעות מתנ“סים הנמצאים בבעלות הסוכנות היהודית  ולא מבצע עליהם מעקב ופיקוח.

380 תאונות בכביש 55 בשלוש שנים בלבד

בחודשים יוני עד נובמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את התנהלותן של שמונה הרשויות המקומיות היהודית בשומרון בנוגע לארבעה נושאים: תאונות דרכים בכביש 55, אגרת תלמידי חוץ, חוקי עזר וביקורת פנימית.

על תאונות הדרכים הרבות בציר 55 הוא כתב כי בקרבת הכביש בשומרון מצויות שלוש רשויות מקומיות יהודיות ועשרות יישובים פלסטינים, שבהם מתגוררים כ-300 אלף תושבים. בין השנים 2018-2015 אירעו על ציר הכביש לא פחות מ-380 תאונות דרכים. נתון זה לא כולל תאונות דרכים שמעורבים בהן פלסטינים בלבד, אשר אינן מקוטלגות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינן נכללות בנתונים שמפרסמת הרשת הלאומית לבטיחות בדרכים. בשל כך, משרד התחבורה לא מחשיב אותן בתקצוב הטיפול התשתיות התחבורה בשומרון. לפי המבקר, פעולות האכיפה של המשטרה צמצמו את מספר התאונות בכביש 55 מכ-100 תאונות ויותר בכל אחת מהשנים 2015, 2016 ו-2017 - ל-73 תאונות בשנת 2018.

המבקר קבע כי על גופים ממשלתיים ומוניציפליים לעדכן את הנתונים שבידיהם על כלל תאונות הדרכים באזור יו"ש, בפרט לאורך כביש 55, ולשקלל נתונים אלו לצורך שדרוג כבישים והסדרת אמצעי בטיחות. לדברי המבקר, על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לעדכן את נתוניהן, כך שיכללו בכל הכבישים ברחבי יהודה ושומרון נתונים אודות תאונות דרכים שבהן מעורבים פלסטינים - בהתבסס על נתוני משטרת ישראל, המנהל האזרחי וגורמים נוספים. בהתאם, על משרד התחבורה לשקלל נתונים אלו לצורך קבלת החלטות בדבר שדרוג כבישים והסדרת אמצעי בטיחות נוספים, בהם מצלמות תנועה, מעקות בטיחות ועוד, בכלל כבישי יהודה ושומרון.

תאונות דרכים במגזר הערבי

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), שיעור המעורבות של אזרחים מהחברה הערבית בתאונות דרכים קטלניות גבוה ביחס לשיעורה באוכלוסייה הכללית. הגורם המרכזי המגביר את הסיכון של משתמשי הדרך בחברה הערבית להיפגע בתאונת דרכים הוא סביבה נוגדת בטיחות, דבר המתבטא במודעות נמוכה לכללי הבטיחות בדרכים ובאי-ציות לחוקי התנועה, וגם בעיה המאופיינת בתשתיות ירודות.

בחודשים יוני-נובמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומי השיפוט של חמש רשויות מקומיות. המבקר המליץ כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תעודד את ראשי הרשויות המקומיות הערביות יפעילו תכניות לבטיחות בדרכים בכלל מסגרות החינוך. לדבריו, מן הראוי שמשרד החינוך והרלב"ד יבצעו בדיקות אפקטיביות ויקבלו משוב שוטף על כלל הפעילויות המועברות על ידי יזמים פרטיים.

כמו כן, מומלץ לבחון שימוש רב יותר בהדרכות מקוונות וביישומים לטלפון הנייד בנושא. "נוכח חשיבות החינוך לזהירות בדרכים מגיל צעיר, ולאור התרומה של תוכנית משמרות הזה"ב לבטיחות בדרכים, מוצע כי מדי פעם בפעם תבדוק המשטרה אם די במשאבים הקיימים לביצוע ההדרכות, הן מבחינת הידע ויכולת ההדרכה והן מבחינת כוח האדם", נכתב. "זאת כדי להבטיח שכל מוסדות החינוך שבהם יש צורך בקיום משמרות זה"ב מקבלים הדרכה והסברה שעלותן נמוכה ועשויה לגרום לשיפור של ממש בנושא.

מחדל האלימות במשפחה ברמלה

בשנת 2018 התקבלו 546 פניות למרכז לשלום המשפחה ברמלה - 442 מהן מהמשטרה ו-32 בלבד מהנפגעים. המבקר מתח ביקורת על תחנת המשטרה ברמלה וכתב: "על משטרת רמלה להקפיד לשלוח למרכז לשלום המשפחה תלונות על אלימות במשפחה המתקבלות בתחנה מיד עם קבלתן, כדי לאפשר למרכז ליצור עם המתלוננים קשר מהיר ככל האפשר. לנוכח ריבוי העיכובים בדיווח המשטרה למרכז על תלונות של אלימות במשפחה, מן הראוי שבהליך הבקרה הפנימי במשטרה יאותרו גם תיקי אלימות במשפחה שמידע עליהם לא נשלח לגורמי הרווחה העירוניים. 

במשטרה השיבו למבקר כי הם "מקבלים את הערתו בעניין שיהוי העברת תלונות אלימות במשפחה ויפעלו לתיקון הליקוי".

המבקר לא חסך ביקרות גם מעיריית רמלה וציין כי ועדת הרווחה בעירייה התכנסה בשנת 2019 פעמיים, ביולי ודצמבר, ולפני כן לא התכנסה כשלוש שנים. בסיכומו ציין המבקר כי "על הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לשפר את מנגנוני התיאום בינהם ולנקוט פעולות מניעה, הסברה ואיתור כדי להגיע למספר גדול יותר של נזקקי סיוע".

ליקויים חמורים במשק המים בשומרון

במרבית היישובים בשומרון אירעו בשנים האחרונות הפסקות רבות באספקת המים. הסיבות העיקריות לכך הן תשתיות שלא טופלו בעשרות השנים האחרונות ועלייה ניכרת בצריכת המים, מפאת הגידול במספר התושבים שלא לווה בגידול מקביל במקורות המים.

במחצית השנייה של שנת 2019 בדק משרד מבקר המדינה סוגיות נבחרות במשק המים, בעיקר בארבע מועצות מקומיות בשומרון: אורנית, אלפי מנשה, אלקנה וקדומים.

מבדיקת המבקר עלה כי עד 2018 אירעו במרבית היישובים בשומרון הפסקות רבות באספקת מים, בעיקר בחודשי הקיץ החמים. הסיבות העיקריות אז היו: גניבות מים, התרוקנות בארות המים באזור ברבות השנים, אי טיפול מתמשך בתשתיות וגידול ניכר בצריכת המים. בשנת 2018 החלו רשות המים ומקורות לטפל בנושא אספקת המים במועצה המקומית קרני שומרון. המועצות המקומיות אורנית ואלפי מנשה לא השלימו הכנת תוכניות אב לאספקת מים ליישוביהן. הנזק הכספי של שלוש רשויות מקומיות בשומרון בגין פחת המים הגבוה בתחומיהן נע בין 140 אלף ל-800 אלף שקלים בשנה.

"ממצאי הדוח מצביעים על ליקויים במתן שירותים לתושבי השומרון בתחום המים, והם מחייבים טיפול הן ברמה הלאומית והן בקרב הרשויות המקומיות", נקבע. "על רשות המים וחברת מקורות לפעול בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות בשומרון, ועם תאגיד המים יובלים בשומרון לשיפור אספקת המים, ובכלל זה טיפול יסודי בתשתיות, שתכליות לצמצם את אובדני המים מחד גיסא ולהגדיל את מקורות המים מאידך גיסא".

עיריות בשרון קלטו למוסדותיהן תלמידים מהשומרון בתעריפים  מוכפלים

עיריות כפר סבא, רעננה והוד השרון, והמועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל, הקולטות במוסדותיהן תלמידים מהרשויות בשומרון, גבו אגרה שנתית בסך 3,000 עד 9,000 ש"ח עבור כל תלמיד - סכומים גבוהים פי כמה מהתעריפים שקבע משרד החינוך.

♦♦♦

בהכנת הידיעה השתתפו: צח שפיצן, לירן כוג'הינוף, חן ביאר, מיכל וסרמן, שרון עידן, הדס גרינברג, כרמל דנגור