במכתב הסתייגה שקד מהצעד וכתבה: "עד היום מדינת ישראל נמנעה בעקביות משימוש בטכנולוגיות מעקב כלפי אזרחים. התפיסה הייתה כי צעד זה מהווה פגיעה קשה בזכויות האזרח ופתח לניצול לרעה של סמכות זו, ובצדק. אך אין לכחד - אנו מצויים כעת בעיצומו של מצב חירום אמיתי ומשבר בין-לאומי שלא ניתן לצפות את ההשלכות והתוצאות שלו, ופרטיות היא אינה חזות הכל כשמולה ניצבים חיי אדם רבים".

בהמשך קבעה שרת המשפטים לשעבר: "שינוי מדיניות ושימוש בצעד כה דרקוני כלפי חירות האזרח דורש שמירה יתירה על איזונים ובלמים בהפעלת הסמכות. פגיעה כה קשה בפרטיות נדרשת שתעשה בשקיפות מלאה ותחת ביקורת ופיקוח קפדנים. ויש לוודא שאכן כך יהיה. רכישה של אמון הציבור ותמיכתו במהלך חשובה מאוד והיא קריטית במיוחד בעת הזו.

שקד ביקשה לקבל תשובות לשאלות וכתבה: "מכיוון שבהודעת רוה"מ לא פורטו ההנחיות והאופן שבו יתנהל התהליך, אבקשכם להידרש לשאלות להלן בנוגע לשימוש באמצעים הטכנולוגיים במלחמה בנגיף: אלו אמצעים טכנולוגיים יופעלו? האם קיימת כוונה לבצע איכון טלפוני רק על חולים מאומתים? האם תתבקש הסכמתם? מי יהיה הגוף שאמון על קבלת ההסכמה? מי הגוף שיבצע את האיכון ויאסוף את המידע? היכן המידע ישמר? האם מתן הרשאת האיכון הוא לתקופה מוגבלת מראש? כיצד ניתן להבטיח שהמידע לא יפרץ ואכן יושמד לאחר השימוש בו?".