ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד יכולים לרשום לעצמם ניצחון משמעותי השבוע. הם הצליחו לשלוט בסדר היום התקשורתי־פוליטי – ועשרה ימים לפני הבחירות יש לניצחון כזה משמעות דרמטית. אחרי שבועות ארוכים של מערכה מנומנמת, כמעט שקופה ולא מורגשת, הימים האחרונים הצליחו להעיר את השטח מעט יותר, בעיקר בזכות העלאת פרשות ישנות מן העבר.
זה היה אמור להיות אחד השבועות הקשים של בנימין נתניהו, אולם הוא מסיים אותו דווקא עם וי גדול של ניצחון. בשבוע שבו החליט הרכב השופטים של בית המשפט המחוזי בירושלים על מועד תחילת משפטו – הנושא הזה נעלם כמעט לחלוטין מכותרות העיתונים, הוא בקושי רב פתח מהדורות חדשות ברדיו ובטלוויזיה.
נתניהו, שאין קמפיינר טוב ממנו, הצליח להעביר את השיח התקשורתי לשאלת קיומו של עימות בין המועמדים לראשות הממשלה. 21 שנים מהעימות האחרון שבו המועמד המוביל אהוד ברק בחר להיעדר, והותיר את ראש הממשלה נתניהו להתמודד מול שר הביטחון שלו לשעבר איציק מרדכי, ו-24 שנים מאז התקיים עימות אמיתי אחרון פה בין שמעון פרס לנתניהו – פתאום היה לו דחוף מאוד לקרוא לעימות. אותו נתניהו שהתנגד לעימותים עד כה. רק לפני שבועיים, למשל, כאשר גורמים בכחול לבן רצו באירוע טלוויזיוני כזה, ענה נתניהו – "רק אם גנץ יבוא עם אחמד טיבי אגיע לעימות מולו".
אז עימות כנראה לא יהיה כאן. אבל זו לא ההצלחה הגדולה ביותר של נתניהו והליכוד השבוע. החזרת פרשת הרפז–מנדלבליט בעקבות פרסום ההקלטות בחדשות 13, אלה שהותרו לפרסום, והקראת תמלילי השיחות האסורות בפרסום באירוע הלאומיאדה באילת, נועדו לערער את התדמית הנקייה של צמרת כחול לבן, ובעיקר לפגוע בלגיטימציה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הפרקליט הצבאי הראשי לפני עשור.
מבחינתו של ראש הממשלה, להעיר את הפרשה הזו, פרשת אשכנזי–הרפז–מנדלבליט, זה נכס לקמפיין. כוכבי הפרשה הזו כולם ממשיכים להיות גורמים משמעותיים באקטואליה היום־יומית של ענייניו המשפטיים, והבחירות השלישיות שאנחנו חווים. החיבור בין מנדבליט לבין אשכנזי יכול לשפוך אור על הדרך שבה פועל היועץ המשפטי לממשלה נגד ראש הממשלה.
הוא לכאורה שיתף פעולה עם אשכנזי בהסתרת המסמך, היה שותף לתיאום עדויות, לכאורה, והנה בפרשות ראש הממשלה הוא הוא נוקט כלפי נתניהו בזרוע קשה במיוחד. נתניהו מוצא בפרשה הזו גורמים מטרימים, שהביאונו עד הלום. אשכנזי ומנדלבליט עבדו יחד, וחיפו זה על זה, עכשיו מנדלבליט ממשיך באותה פעילות לכאורה כדי להזיז את נתניהו מכס השלטון.
לא משנה שהפרשה הזו כבר בת עשור, ונבדקה מכל עבר, ולא נמצאו בה עבירות פליליות. לא משנה שהפרשה הזו התנהלה מתחת לאפו של ראש הממשלה נתניהו, שהיה חשוף לרבים מפרטיה ממי שהיה אז שר הביטחון שלו אהוד ברק, שלחם באשכנזי בכל כוחו. לא משנה שאחרי שכל פרטי הפשרה הללו פורסמו – מינה נתניהו את אותו פצ"ר למזכיר ממשלה, ואחר כך ליועץ משפטי לממשלה. הוא מתייחס לפרטים שנחשפו בה – כאילו הוא שומע עליהם לראשונה.
כשאהוד ברק לחם ונאבק באשכנזי, נתניהו שמע ולא התערב. הוא נתן לרבי האלופים, זה שבמילואים וזה שבשירות, להיאבק ביניהם, בזמן שהוא נשאר אדיש מן הצד, ואף הזמין את אשכנזי ורעייתו לארוחה במעון ראש הממשלה לקראת סיום כהונתו כראש המטה הכללי, למגינת ליבו של שר הביטחון שלו ברק. עכשיו הפרשה הזו גויסה לטובת הקמפיין.
גורם בכיר בליכוד אמר כי לא פחות מחמישה חברי כנסת בכחול לבן חשודים במעשים פלילים ואין חקירה בעניינם – ואת נתניהו מעמידים לדין על "סיקור חיובי" וסיגרים. גנץ ורם בן ברק בפרשת המימד החמישי, יאיר לפיד על יחסיו עם נוני מוזס, גבי אשכנזי על העובדה שכרמטכ"ל מנע את הכנסת עיתוני "ישראל היום" לבסיסי צה"ל וכמובן על פרשת המסמך המזויף, ואיתו את יואב סגלוביץ' בחשד שהדליף לו פרטים על החקירה בנושא המסמך. עשרה ימים לפני הבחירות, ולאחר החלטת ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, כחול לבן בדילמה. הם, שהשמירה על שלטון החוק היא דגל, לא יכולים לצאת נגד הפרקליטות בעקבות ההחלטה של דן אלדד לפתוח בחקירה פלילית שנראית בהולה.
גורמים במפלגה סבורים שההחלטה לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המימד החמישי היא כל כולה פוליטית, אבל הם נזהרים מלתקוף את מערכת האכיפה, כדי לא להידמות לליכוד. גנץ אמר ביום חמישי בבוקר כי מההחלטה להתחיל בבדיקה בפרקליטות נודף ריח של לחץ פוליטי. בערב, לאחר ההחלטה לפתוח בחקירה, הוא היה הרבה יותר עדין – "אין שום עניין פלילי בפרשה, ואני סומך על הפרקליטות ועל מערכת אכיפת החוק", אמר.
נתניהו מיהר לחגוג את הידיעה. כך גם מיקי זוהר ויתר דוברי קמפיין הליכוד. המטרה שלהם בשבוע האחרון של לפני הבחירות לייצר מראה. ראש ממשלה לפני תחילת משפט, ולצידו חברי הכנסת חיים כץ, דוד ביטן, השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן – כל אלה תחת חקירה, אז הנה גם המימד החמישי שגנץ היה יו"ר ורם בן ברק מבכיריה. במקביל שמותיהם של יואב סגולוביץ' וגבי אשכנזי מוזכרים שוב ושוב בגלגוליה של פרשת המסמך המזויף לפני עשור. כולם מושחתים, לא רק הליכוד, בטח לא רק נתניהו, אלא שיש כאן אכיפה בררנית. מי שלא הבין את זה בקמפיין אפריל, או ספטמבר, שיפנים לקראת הבחירות בעוד 10 ימים. בינתיים בסדר היום החדשותי זה עובד. לפי תמונת הסקרים, זה ממש רחוק מלהשפיע.
בעשרת הימים האחרונים לפני היציאה לקלפיות אפשר לראות מצב מוזר, היפוך יוצרות של ממש. בנימין נתניהו שהרגיל אותנו בכל ההתמודדויות האחרונות שלו, אם בזירה הארצית ואם בזירה הפנים ליכודית, לקמפיין געוואלד, התחיל השבוע לדבר אחרת. הוא מנסה להמריץ את הבוחרים שלו באמצעות תחושת ניצחון. "אנחנו ממש קרובים לגוש 61, מתחילים לסגור על כחול לבן. הפער עומד כעת על חצי מנדט".
בספטמבר, כשניהל את קמפיין ההמרצה האחרון ושידר לפעילים שלו תחושת מצוקה קשה, הוא לא ממש הצליח לשכנע. רוב הפרשנים ובהם גם אני סברנו כי תמונת הכאוס שנתניהו מפגין לא מתכתבת באופן אמיתי עם התוצאות בשטח. התברר שאז הוא ממש צדק. המצב של הליכוד היה גרוע, הוא איבד 300 אלף קולות, הבלוק איבד חמישה מנדטים, כלומר חלק ממצביעי מחל–כחלון–פייגלין לא באו להצביע – או שהצביעו לימינה במקום. בכחול לבן אומרים כי קיים פער בין מה שנתניהו משדר כעת לבין המציאות.
אני מציע לקבל את ההערכה של נתניהו. אם הוא היה מרגיש מצוקה, הוא היה משדר אותה. נתניהו משדר ביטחון עצמי, אולי כי הוא מסתובב הפעם בשטח הרבה יותר מכל ההתמודדויות שלו בעבר, הוא ניזון מתמיכת הפעילים, שאותם הוא רואה בעיניים.
כחול לבן הולכים על קו הפוך. לפיד שניהל את קמפיין אפריל, שכנע אותם שיש משהו בהכנסת הביטחון בבוחרים שהולכים לנצח – שסוחף את בוחריה החדשים של כחול לבן. זה עבד מצוין באפריל, ובספטמבר מספר פתקי "פה" היה גדול אפילו יותר. אבל כשבדקו בכחול לבן את הקלפיות הם גילו כי בערים שנחשבות "שלהם", תל אביב, רמת גן, רמת השרון ודומותיה, אחוזי ההצבעה הכלליים היו נמוכים מהאחוז הכלל ארצי.
בימים הקרובים קמפיין הגעוואלד של נתניהו עומד לעבור גיור כהלכה לכחול לבן. הקריאה שלהם צפויה להיות, "רוצים שינוי – בואו להצביע", זו הדרך למנוע סבב בחירות רביעי. המטרה: יצירת בלוק שמאל־מרכז ליברלי־יהודי גדול ולו במנדט אחד מבלוק הימין, כדי לקבע תחושת ניצחון. זו משימה קשה שלפחות על פי המספרים, נראית כרגע כמשימה בלתי אפשרית.
