מהו בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג?
בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג החל לפעול בשנת 2002, במטרה להעמיד לדין את האחראים לביצוע הפשעים הבין-לאומיים החמורים ביותר, הכוללים פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם. נקבע כי לבית הדין תהיה סמכות שיפוט על מדינות שאינן חברות בו, רק כאשר מועצת הביטחון של האו"ם הפנתה אליו את הטיפול במצב.
התובעת של ביה"ד הפלילי הבין-לאומי: לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע לנעשה בשטחים
היועמ"ש: החלטת התובעת בביה"ד בהאג בלתי מתקבלת על הדעת
האם ישראל חברה בבית הדין הבין-לאומי?
עד היום 123 מדינות אשררו את חוקת בית הדין והצטרפו כחברות - ישראל לא אחת מהן. באתר משרד המשפטים נכתב בנימוק לכך כי "ישראל נאלצה להתנגד לנוסח הסופי של בית הדין, בעיקר בשל תופעות פסולות של פוליטיזציה שהעיבו על חגיגיות המעמד, והקימו חשש מפני ניצול פוליטי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי".
מה קבעה אמש התובעת הראשית בבית הדין?
אחרי בדיקה שנמשכה כחמש שנים, הודיעה התובעת הראשית בבית הדין בהאג, פאטו בנסודה, כי היא מעוניינת לפתוח בחקירה מלאה של פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון ועזה. בהודעתה כתבה בנסודה: "אני משוכנעת כי יש בסיס סביר להתחיל בחקירה. השתכנעתי כי בוצעו, או מבוצעים, פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה". לצד זאת, התובעת הדגישה כי בגלל המעמד הייחודי של אותם שטחים, היא פנתה לשופטי הערכאה הטרום-משפטית של בית הדין הבין-לאומי כדי שיכריעו אם בסמכותו של בית הדין לחקור את העניין.
הירשמו לפוליטי-כאן, ערוץ הטלגרם של כאן חדשות לבחירות - כל העדכונים והפרשנויות
למה בדיוק מתכוונת התובעת בהאג כשהיא מדברת על "פשעי מלחמה" בשטחים?
בראש ובראשונה התובעת בבית הדין הבין-לאומי קוראת לחקור אם ישראל ביצעה פשעי מלחמה במה שמוגדר כהעברת אוכלוסייה לשטח כבוש, כלומר התנחלויות. בנוסף, בנסודה אומרת כי יש לחקור מקרי ירי של צה"ל לעבר פלסטינים בהפרות הסדר סמוך לגדר ברצועת עזה, ולשקול גם חקירה של אירועים ממבצע "צוק איתן".
גם הצד הפלסטיני עלול להיות חשוף לחקירה של בית הדין, בעקבות תקיפות של ארגון חמאס נגד אזרחים ישראלים.
בראש ובראשונה, קוראת התובעת בהאג לחקור את נושא ההתנחלויות. יצהר (צילום: שירה דיאמנט, פלאש 90)
ומה עמדתה של ישראל?
ישראל טוענת כי מכיוון שהיא אינה חברה בבית הדין, ולפלסטינים אין מדינה, בית הדין אינו יכול לדון בעניינים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. זו הפעם השלישית שבה פונים הפלסטינים בבקשה לחקור את ישראל בטענה כי היא מבצעת פשעי מלחמה. בפעמיים הקודמות בית הדין סירב לדון באותן פניות.
מה יקרה כעת?
כעת בעצם ממתינים לחוות הדעת של השופטים בערכאה, ואם הם יחליטו שיש לפתוח בחקירה - מדובר בלא פחות זעזוע משפטי בעבור ישראל. משמעותה של חקירה היא צווי מעצר אפשריים נגד קצינים בכירים בצה"ל, ונגד אנשי הדרג המדיני בישראל, כלומר פוליטיקאים, ביותר מ-120 מדינות החברות בבית הדין.
מעבר לכך, מדובר ברעידת אדמה ברמה המדינית. חקירה כזו תציב את ישראל, מבחינת בית הדין בהאג, בשורה אחת עם מדינות נוספות שספק אם היינו רוצים לראות את עצמנו יחד איתן באותה רשימה. ישראל גם תצטרך לקבל החלטה אם לשתף פעולה עם החקירה או לא, ואם היא תפעל להטיל עיצומים נגד נציגי בית הדין - כפי שנקטה ארצות הברית אחרי שהודיעו על כוונה לפתוח בחקירה נגד חיילים אמריקנים.
השתתפה בהכנת הידיעה: תמר אלמוג
