יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, מתח היום (חמישי) ביקורת על התנהלות המשטרה ביום הבחירות בדיון בסוגיית הצבת מצלמות בקלפיות. לדבריו, משקיפים שהוצאו מקלפיות, לא הוחזרו במשך שעות אף שהוא עצמו הורה להחזירם: "בא מזכיר ועדת הקלפי, מטעמנו, ואומר מאיימים עלינו. איך אתם נערכים שהדבר הזה לא יישנה? ביום הבחירות נתתי את ההנחיה בשיא המהירות כבר ב-13:00 בצהריים, היו אנשים שהתלוננו ב-21:00 בערב".
נציג המשטרה בדיון, ראש מדור חקירות במטה הארצי במשטרה, סגן ניצב גלעד בהט, טען בתגובה: "ברגע שאדוני נתן את החלטתו, כל המשקיפים שהיו עליהם מצלמות הורשו לחזור לקלפי. הבעיה הייתה שהיו מקרים שמזכירי ועדות מסוימים התעקשו לא להחזיר אותם. השוטר הוא לא בורר של הוועדה, הוא בסך הכול מסייע. לכן אי אפשר להפנות את כל הטענות למשטרה".
השופט מלצר ציין: "תפקיד המשטרה הוא לא רק לשמור על הסדר, אלא גם לחקור ולפעול בעניין פגיעה בטוהר הבחירות". בהט השיב כי "צריך לזכור - נושא המצלמות לא הובא לידיעתנו טרם יום הבחירות. אנחנו קיבלנו את זה בהפתעה והיינו צריכים להתמודד עם זה. דיווחנו מיד לוועדת הבחירות אבל הייתה שם התנהלות של צורך למצא פתרון".
בדיון עלתה גם שאלת הסכם הפשרה לפיו ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הצעת הפשרה, שהגישה ועדת הבחירות המרכזית, בעניין הצבתן של מצלמות מטעם מפלגת הליכוד בקלפיות במגזר הערבי.
השר ארדן מבקש להגביר את הפיקוח המשטרתי בקלפיות במגזר הערבי. רה״מ הגיב ואמר שהפיקוח המשטרתי לא יכול להחליף את פרויקט המצלמות של הליכוד בקלפיות, וביקש מח"כ ביטן לא להסכים להצעת הפשרה של ועדת הבחירות המרכזית בנושא
— כאן חדשות (@kann_news) 7 באוגוסט 2019
הדיווח של @shemeshmicha ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/bxdD94LRqb
השופט מלצר הגיב על הדברים ואמר: "כשאני עושה שימוע אני לא מעביר לפניו הצעות פשרה כאלה או אחרות. אחרי דיון לפעמים מעלים הצעה כזו או אחרת, לא לפני הדיון". ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, שהשתתפה גם כן בדיון, אמרה לשופט מלצר: "טוב לדעת שהפרסום לא היה נכון". בתשובה ענה לה מלצר: "במערכת בחירות יש הרבה ספינים. מטעם הוועדה לא עלתה שום הצעה לא לפשרה ולא לדבר אחר. לכן כמו שחבר הכנסת (דוד ביטן) אמר זה פרסום לא מוסמך. מטעמנו לפחות לא היה דבר כזה".
נציג הליכוד, עורך הדין אבי הלוי, אמר: "אנחנו לא צריכים רשות לצלם. זו זכות של כל מפלגה ולא רק של הליכוד, וכל אחד רשאי להפעיל אותה ולא רק במגזר הערבי. יחד עם זאת, הוא הוסיף כי "זו זכות שניתנת להגבלה ואפשר שוועדת הבחירות תגבש נהלים איך להשתמש בזכות זו".
עורך הדין הלוי גם טען שבבחירות הקודמות הוצאו כ-400-300 משקיפים מטעם הליכוד מקלפיות ללא עילה, וההצבעה והספירה נמשכו בהיעדרם. לעומתו, עורכת הדין סאוסן זהר מארגון עדאלה מתחה בדיון ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנושא, ועל כך שלא הורה על פתיחת חקירה פלילית. בסוגיית הצבת המצלמות בקלפיות אמרה: "אנחנו דורשים לאסור הצבת מצלמות בקלפי או בחדר ההצבעה. אין כל הסמכה לאף סיעה להציב מצלמה וכל שכן מצלמה נסתרת. עצם הצילום מהווה פגיעה בפרטיות".
חבר הכנסת עיסוואי פריג' ממרצ אמר: "תכלית המצלמות היא לא טוהר בחירות אלא הפחדת הציבור הערבי. להכניס אצבע בעין של הציבור הערבי, להתגרות בו ולגרום לו לא לצאת לבחור". ח"כ תומא סלימאן אמרה: "היה פה מהלך שמה שעמד מאחוריו זה עניין פוליטי, התנהל בצורה פוליטית לגמרי. החוק לא מאפשר הכנסת מצלמות, ואומר בצורה שהאחריות על טוהר המידות הנה של הוועדה המרכזית של הבחירות, היא לא עניינו ולא סמכותה של כל מפלגה שמתמודדת בבחירות האלה".
