ברגע ראשון עמיר פרץ נראה ראוי להוביל שוב את מפלגת העבודה בבחירות: הוא פוליטיקאי מנוסה, הוא איש הפרולטריון, הוא בא כזכור מלמטה, הוא צמח בפריפריה ונשאר בה. פרץ יודע לדבר מהבטן, יודע לסחוף אחריו אנשים, יודע לדבר עם הימין והחרדים – יש לו אפילו כמה קבלות אמיתיות. לכאורה, הוא המבוגר האחראי במפלגה המרוסקת.
ברגע שני, כשחוזרים לאחור ומרעננים את הזיכרון, פרץ הוא איש של תככים, קומבינות, סקנדלים, אגו בלתי נשלט ומה לא. יש לו רקורד בעייתי במגרש הזה של מנהל תקין ושל יושרה ציבורית; כרטיס הביקור שלו אינו מלמד על אזרח מודאג מהשחיתות השלטונית; הגנה על שומרי הסף לא העסיקה ואינה מעסיקה אותו. לנתניהו אין סיבה להיות מוטרד ממנו.
אבי גבאי הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים: יחד עם טל רוסו הוא משלם את המחיר על המו"מ הקואליציוני שניהל עם נתניהו#חדשותהערב @shemeshmicha pic.twitter.com/ZN2GA3TwoG
— כאן חדשות (@kann_news) June 12, 2019
בדיוק להיפך. פרץ נזהר בכבודו חרף פרשיות השחיתות בהן שקוע ראש הממשלה עד צוואר, על פי מערכת האכיפה. הוא מתנהג כאילו יש הבנה שקטה ביניהם: אני נוצר אש בפרשיותיך ואתה מסייע לי במאבק על כיסא נשיא המדינה. יש לנו אינטרס משותף.
ואכן, פרץ נושא כיום את עיניו למקום אחד: בית הנשיא בירושלים. המרוץ בינו לבין יולי אדלשטיין על התפקיד הזה כבר יצא לדרך, פרץ אינו מסתיר את כמיהתו לתפקיד, הוא נפגש עם חברים מהליכוד, מהדק קשרים עם חברי כנסת חרדיים, מתאמץ להיות סחבק של כולם – ובעיקר של נתניהו.
ואכן, הוא מגונן עליו בדרכו. הוא לא מטיל לעברו אבנים, הוא לא מבקר בחריפות את מעשיו המפחידים, הוא לא פותח לעברו באש גם אחרי שנחשף לניסיונותיו להפוך את הממשלה והכנסת עיר מקלט לחשודים במעשי פשע ושחיתות. קולו לא נשמע כמעט בנושאים הבוערים האלה שמסעירים כבר שנתיים את המדינה. הוא נאלם.
יקפוץ מהעגלה. ח"כ עמיר פרץ
פרץ דחה בשיחה איתי את החשש של גורמים במפלגה, שאחרי בחירתו, אם אכן ייבחר, יקפוץ לסירה של נתניהו. שהוא יצטרף אליו באמתלה כזו או אחרת תמורת תמיכה שקטה של נתניהו וחלק מאנשי הליכוד בבחירתו לנשיא. הוא דחה מכל וכל את הסרט הזה, לא הבין איך העזתי להעלות אותו בשידור ביומן הצהריים של אסתי פרז, הזכיר לי ימים בהם הצליח להעביר למפלגת העבודה אנשים שהיו מזוהים עם הימין.
זה נכון, זה קרה, אבל לפני הרבה שנים. פרץ כבר מזמן לא שם: אותו מעניין עכשיו כאמור כיסא הנשיא. זה חלומו והחלום הזה יוצר לו בעיה אצל בכירים בעבודה: הם חוששים שברגע הגורלי, אחרי הבחירות, הוא יקפוץ מהעגלה. שהוא יתפתה לחלץ את נתניהו מספסל הנאשמים. שהוא ישכח על מה ולמה גורר ראש הממשלה מדינה שלמה לבחירות חוזרות.
