כשנתניהו הראה לסמוטריץ' מי הבוס וההזדמנות האחרונה של ברק

כשנתניהו הראה לסמוטריץ' מי הבוס בימין

ראש הממשלה היה חייב להציב ליו"ר האיחוד הלאומי גבולות ומינה את ח"כ אוחנה לשר המשפטים. בנט חושף צד חדש שלו שלא הכרנו. במפלגת העבודה מתכוננים לקרב בין לשעברים וכחול לבן עדיין נחים על זרי הדפנה | פרשנות
author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'
צילום: צילום: יונתן זינדל והלל מאיר, פלאש 90

זה היה שבוע פוליטי טוב לנתניהו. הוא עשה את מה שהוא עושה הכי טוב, בחש, פילג, סכסך ושיחק עם שותפותיו. הפעם היה תורם של איחוד מפלגות הימין להיות כלי המשחק של ראש הממשלה.

הברית בין רפי פרץ, סמוטריץ' ובן גביר כגלגל שלישי, כמעט ונכפתה עליהם על ידי נתניהו. לא רק שאין אהבה, גם אין שם הערכה. כלל מרכיבי הרשימה עסוקים בלשפר עמדות אחד מול השני, מתדרכים אחד נגד השני, ופועלים מול נתניהו איש איש לבדו.

השבוע, קיבל סמוטריץ' כרטיס צהוב מנתניהו. מינויו של חבר הכנסת אמיר אוחנה לשר המשפטים, הוא אות אזהרה למנהיג האיחוד הלאומי. זאת למרות שהיה נאמן לנתניהו, הרבה יותר מחברי הכנסת של הליכוד. בכנסת היוצאת קבע סמוטריץ' את הטון בשורת משברים, והעמיד את ממשלת נתניהו הרביעית במסדר, והורה: לימין שור. לכן, נתניהו היה חייב לסמן לו גבולות גזרה.

ראש הממשלה אותת לו שאם הוא רוצה להיות שר בכיר בממשלתו, עליו לקבל את העצה שהעניקו לו הרב רפי פרץ ודוד ביטן, שאמרו לו להתבגר ומהר. הוא לא יכול להביא את מנטליות "נער הגבעות" לממשלה, ולהפחיד את הציבור ממדינת הלכה. הריאיון שלו לקלמן-ליברמן בכאן ב השבוע, היווה תחמושת חזקה ומיותרת לליברמן וכחול לבן. את הטיל הזה נתניהו היה צריך לנטרל ומהר, וכך זכה חבר הכנסת אמיר אוחנה מההפקר. למרות שראש הממשלה כבר אותת לחרדים: המינוי זמני.

הפיצוי הצפוי ליו"ר האיחוד הלאומי הוא תיק התחבורה שמפנה ישראל כץ. זה תיק גדול שכל אחד מבכירי הליכוד שואף וחולם לקבל, לכן הציע נתניהו לארדן, הרואה עצמו מועמד לתיק זה, להיות שגריר ישראל באו"ם. ארדן עדיין לא השיב להצעה וייתכן שזה מה שמעכב את מינויו של סמוטריץ' לתפקיד. גם בתיק הזה יכול סמוטריץ' לממש חלק מהאידיאולוגיה שלו. ממשלת נתניהו כמעט נפלה שלוש פעמים על רקע עבודות תשתית ורכבת ישראל בשבת. האם העבודות יימשכו? ברוכים הבאים למשברי התחבורה מבית סמוטריץ', שקרבתו האידיאולוגית עם החרדים גדולה.

לפי התנהגותו כלפי השותפות הטבעיות שלו, נתניהו לא הפנים שלכל קמפיין יש מוצאי קמפיין. הבחישה בתוכן, הקמפיין האגרסיבי שהוא צפוי לנהל על כל קול בימין והטראומה של המשא ומתן האחרון עדיין צרובה בזיכרון. כל אלה יגרמו לשותפות, בזמן שנתניהו לחוץ עוד יותר עם הגב אל הקיר, להעלות את דרישות התשלום שלהם. מה שמביא את ההערכה שהרכבת הממשלה בסוף הבחירות החוזרות תהיה קשה עוד יותר, וייתכן ונקלע לעוד חודשים של משבר פוליטי.

בנט החדש 

הסטירה שבנט חטף בבחירות הייתה עוצמתית. במקום 12-10 מנדטים כפי שהבטיח ולהגדיל את מחנה הציונות הדתית בכנסת, המהלך שלו הקטין אותו. המיזם כשל והשבוע הוא גם פוטר. הוא עשה חשבון נפש, הבין שזה הזמן לרדת מהבמה הציבורית ולחשב מסלול מחדש, כי משהו השתבש. השר לשעבר הבין שהתוקפנות כלפי נתניהו לא רק שהייתה מוגזמת, היא פשוט לא עבדה. הוא קיבל את הפיטורין "כמו גבר". התייצב מול המצלמות, ודיבר בגובה העיניים ולמטה. לא אופייני לבנט שהכרנו בשנים האחרונות.

בנט מבין שאין לו הרבה אופציות. הוא רוצה את שקד לצידו. אבל יודע שזה יקרה רק אם היא תוביל. מנגד ברור לו שזה לא ילך בריצה עצמאית, אלא רק בחיבור לרשימת איחוד מפלגות הימין. חשבון פשוט מגלה שאת שר החינוך לשעבר נמצא בבחירות הבאות בקצה החמישייה הראשונה של הציונות הדתית, לא מקום אחד מעל זה. בנט כבר הכריז שהוא חוזר בענווה ומועד ב' של בחירות 2019, הוא אופציית התיקון בעיקר עבורו.

הקיץ האחרון של אהוד ברק

על חורבות מפלגת העבודה נאבקים כעת שישה שורדי סיעה בגיבוי של חיצוניים ולשעברניקים. קשה לעשות סדר של ממש במה שהיה בלילות האפלים של המשא ומתן בין נתניהו לגבאי. כמות הגרסאות עולה על מספר המנדטים של המפלגה בכנסת ה-21. גבאי מנסה לפרום את האמינות של חבריו לסיעה, והם מתדרכים נגדו, ובעיקר מיואשים.


הקרב על הנהגת העבודה, מסתמן בין שניים שכבר הנהיגו בעבר. אהוד ברק ועמיר פרץ. שחזור של קרב שכבר היינו בו יותר מפעם אחת ואפילו יותר מפעמיים. ברק מבין שזו ההזדמנות האחרונה. בגיל 78, זה הסיבוב האחרון לרוץ. הוא רצה כמו עמיר פרץ שההתמודדות תהיה בוועידה, גוף קטן של 4,000 חברים. עבור מפלגה עם שישה מנדטים זה די מכובד. אולי בדיוק בגלל זה יש מי שמנסים למנוע את ההתמודדות הזו.

הנהלת המפלגה שבה שולט אבי גבאי, החליטה על פריימריז בקרב 60 אלף חברי המפלגה. זה יימנע, הם מאמינים, את חזרתו של ברק למגרש, ובעיקר יבטיח לגבאי את המקום השני ברשימה. אם ברק לא ירוץ, הסיכוי לחזור לפוליטיקה קטן. הוא היה רוצה לגבש רשימה של אישים מהשמאל-מרכז הישראלי ובהם ציפי לבני, דן מרידור, עדינה בר שלום, שתעמוד משמאל לכחול לבן. בינתיים הסיכוי לא נראה גבוה במיוחד.

ברק מול פרץ זו התמודדות שמעוררת הרבה יצרים, שניהם יכולים להחזיר את המפלגה לחיים. ויש ביניהם דם רע שיכול לפרנס ספרים שלמים. מניסיון, כשהעבודה מתקוטטת, ומחזירה צבע ללחיי הפעילים, זה אפילו יכול להניב מנדטים.

כחול לבן על זרי הדפנה

אי אפשר להתנתק מהתחושה שבכחול לבן באו ליהנות אך לא באו לנצח. לא עובדים קשה, לא נלחמים מעבר לציוצים, ולא מתנפלים על מועד ב' כפי שעושה נתניהו. הבחירות מפחידות אותם. הם הביאו הישג פוליטי פנומנאלי, שאף אחד לא מבטיח להם שיוכלו לשחזר אותו. בתוך תוכם, היו קונים עכשיו בשתי ידיים קופי פייסט של תמונת המנדטים. הפעם הם לא מתחרים רק בביבי אלא גם בליברמן, ובעבודה. אם הקמפיין שלהם יתנהל כפי שהתנהל הליך בחירת מבקר המדינה הם בצרות גדולות מאוד.


הפופולריים