השר משה כחלון מזכיר לי אישה מוכה, חסרת דירה, שאיבדה את שיקול הדעת והחליטה לחזור אל בעלה המכה. היא החליטה לחזור אליו - אל מי שהתעלל בה שנים, כאילו האיש השתנה פתאום בגיל 70. היא חזרה לקן הקוקייה אחרי כמה שנים טובות שבהן פרחה, נהנתה מחופש, והצליחה להשיב לעצמה את כבודה האבוד.
לאחר ההודעה על איחוד בין הליכוד לכולנו במידה שיהיו בחירות, משה כחלון אומר לכאן חדשות: "לא אקבל תכתיבים, ואשמור על עצמאות מוחלטת בנוגע לממלכתיות ושלטון החוק"@shemeshmicha #חדשותהערב pic.twitter.com/v0Ur9kMRCN
— כאן חדשות (@kann_news) 28 במאי 2019
תור הזהב של כחלון החל לפני כחמש שנים, כאשר נפרד מהליכוד ומבנימין נתניהו והקים את הרשימה העצמאית כולנו. הוא הניף דגלים של ממלכתיות, אחריות לאומית ומלחמה בפערים החברתיים. בדרך הכריז: אני לא רוצה להיות שכיר של נתניהו. אני רוצה להיות עצמאי. אהיה מנהיג חברתי שיקבל החלטות על פי צו מצפונו.
רבים האמינו לו, הצטרפו לשורותיו, ותלו בו תקוות גדולות. ההצלחה בקלפי הייתה כצפוי גדולה: עשרה מנדטים. עשרה מנדטים שהושגו באמצעות אמירות חד משמעיות, והתחייבות לעצור החלטות הזויות של אנשי ימין חסרי בושה וערכים. ואכן, כחלון מנע את הרס מערכת האכיפה; סיכל את קשירת ידי שופטי בג"ץ - המבצר האחרון של שלטון החוק; פתח את הקופה הציבורית לטובת 80 ילדים חולי טרשת שנזקקו לתרופה מצילת חיים (מיליון שקל לילד); צירף לשירות המדינה אלפי עובדי קבלן שחיו מהיד לפה ללא הפרשות סוציאליות – ועוד ועוד.
את ההישגים האלה לא ניתן יהיה לקחת ממנו. הם שלו. כך גם כמה וכמה כישלונות צורבים שלו כשר אוצר. הוא בפירוש לא היה קוסם, אבל ברוב תקופת כהונתו בממשלה האחרונה הוא הטביע חותם.
נתניהו לא אוהב לידו אנשים עצמאיים ומצליחים, ולכן נאלץ כחלון להתעמת אתו קשות. דם רע היה בין השניים, ואני נוקט כאן לשון המעטה. שר האוצר נשמע אומר על ראש הממשלה דברים קשים שלא הותירו ספק: הוא מתעב אותו, מוטרד ממנו, ורואה בו סכנה ממשית למערכת השלטונית הנורמטיבית. כחלון ספג מראש הממשלה עלבונות קשים, שבין היתר גרמו לו לומר: לא אחזור לליכוד של נתניהו. עדיף להיות בעל בית עצמאי במקום שכיר של ראש הממשלה. אני לא מזוכיסט. אני לא רוצה להיות תלוי בו.
עכשיו, אחרי שעשה כל טעות אפשרית לקראת הבחירות, אחרי שהבריח רבבות אזרחים שראו ושמעו אותו מקפל את דגל ההגנה על שלטון החוק, אחרי שעבר בקושי את אחוז החסימה והתחיל לחזר על הפתחים של החשוד בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים – חוזר הילד מגבעת אולגה אל זרועות האיש שכל כך סלד וסולד ממנו.
עכשיו הוא חוזר אליו חלש, מרוט נוצות, חסר כבוד עצמי – כאילו אינו יודע מה באמת חושב עליו נתניהו; כאילו אינו מבין ואינו זוכר שנתניהו מכבד אנשים חזקים ורומס את החלשים; כאילו אין לו שום בעיה להפר התחייבות בפני 150 אלף בוחריו, ולתמוך בחוק הכי מושחת שידעה המדינה: פסקת ההתגברות. ובכך לפגוע בערך העליון בישראל ובעולם כולו: השוויון בפני החוק.
