לאחר שש שעות של דיונים - ההחלטה בעתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה נדחתה למועד אחר. בית המשפט העליון דן היום (רביעי) בחמש עתירות נגד התיקון לחוק שהכפיף את המשטרה למשרד לביטחון לאומי ולממשלה.
לטענת העותרים, התיקון מהווה פגיעה בעקרונות יסוד דמוקרטיים והליך החקיקה בו לקוי. חלקם גם דורשים לפסול את מינוי איתמר בן גביר לשר. נציג התנועה למען איכות השלטון, אליעד שרגא, אמר לשופטים כי יש לבחון את התיקון לחוק על רקע "התמונה הכוללת", שבמסגרתה יש "ניסיונות להפיכה משטרית בישראל".
עו"ד נדב העצני, שמייצג את בן גביר, אמר בדיון כי אין בחוק שום שינוי משטרי. לדבריו, כוונת התיקון הייתה להבהיר, לחדד ולקבוע את הרוח של הפתרון לבעיית המשילות, כפי שהבטיח לבוחריו. השופט יעקב עמית אמר כי כאשר אין את המילה "ממלכתיות", הוא הופך לאזרח מודאג.
ראש ההרכב, השופט עוזי פוגלמן, תהה כיצד היועצת המשפטית מגדירה מהי מדיניות שהשר לביטחון לאומי יכול להנחות. "אני מרגיש שאין לנו מספיק תשתית בעניין הזה", הוא אמר. "אם אתם רוצים מאיתנו פרשנות מקיימת, אנחנו רוצים את ההגדרה שלכם מה זה מדיניות. אנחנו רוצים תשתית מלאה, ויש חסר". פוגלמן פנה לעורך הדין של יש עתיד ואמר: "הליך החקיקה בהחלט היה חריג, אבל אדוני מכיר את ההתערבות המצומצמת שלנו בחקיקה, ובכל זאת היו לא מעט ישיבות. אות הצטיינות לחקיקה לא יהיה, אבל השאלה האם הפגמים מגיעים עד כדי התערבות של בית המשפט?".
נציג היועצת המשפטית, עו"ד ענר הלמן, טען: "המצב לא יכול להימשך. השר נתן הוראות שאינן מדיניות והוא מבקש מבית המשפט להבהיר לשר. כמו כן, הוא מבקש מבית המשפט להבהיר שמערכת יחסי הכוחות בין המצא לממשלה שונה מהיחסים בין המשטרה לשר ולממשלה.
קודם לכן אמר עו"ד עדי מנצור, המייצג את ארגון "עדאלה" ואת ועדת המעקב לערביי ישראל כי גם לפני תיקון החוק בחשבו במגזר הערבי כי המשטרה "רעה מאוד" כלפיו וכי תיקון החוק מביא להידרדרות המצב.
לפני שבוע פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תגובה לעתירות. היועמ"שית ציינה כי החוק, שמקנה סמכות לשר לתת הוראות למשטרה, איננו חוקתי, אלא אם יבטיח שלא תהיה התערבות פוליטית ושיקולים זרים. "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט", כתבה היועצת.
לדבריה, גם קודם לתיקון היה ברור כי בסמכותו של השר הממונה על המשטרה לקבוע מדיניות כללית לפעילותה. היא הוסיפה כי התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה. "חובתה של המשטרה להפעיל את סמכויותיה באופן מקצועי, שיוויוני וא-פוליטי היא תנאי יסוד במדינה דמוקרטית וערובה הכרחית להגנה על זכויות הפרט", כתבה היועצת.
