חברת הכנסת מיש עתיד קארין אלהרר נבחרה לוועדה, אבל בכל זאת נותרנו במצב שבו אין הכרעה, ואת נציג הקואליציה יבחרו במועד אחר. תמר אלמוג עושה סדר עם התרחישים אחרי הדחייה הזאת.
קודם כל צריך לזכור שממילא שר המשפטים יריב לוין לא תכנן לכנס את הוועדה. אז למה כל האירוע הזה - ואיך הוא ישפיע? למעשה מחכים לראות מה קורה בבחירות ללשכת עורכי הדין שייערכו ביום שלישי הבא. בהרכב הוועדה הנוכחי, בין תשעת חברי הוועדה, יש שני נציגי לשכה. נכון, שיו"ר הלשכה לאו דווקא חבר בוועדה בעצמו, אבל עדיין אנחנו זוכרים היטב שגם אם הוא לא, הוא יכול להשפיע. מאוד.
אם ייבחר ראש לשכה שהקואליציה "תאהב", ייתכן שיהיה שיתוף פעולה שיכול לגרום לשלושת שופטי העליון בוועדה – להיות במיעוט. נכון, שהשופטים עדיין יכולים להיות בלוק חוסם לבחירת שופטים לעליון, כי שם צריך שבעה מתשעה, אבל:
א. הרוב הזה לא נדרש לשאר הערכאות
ב. מאוד יכול להיות שישנו את החוק שדורש את הרוב, וגם אם לא ישנו – המסר ברור
ג. בחירת נשיא לעליון יכולה להתבצע ברוב רגיל בוועדה
ותמיד אפשר להחיות את היוזמה לשינוי הרכב הוועדה, ולמעשה לשינוי השיטה. הרי החוק הזה לא ירד מהפרק, רק הוקפא, מאוד ייתכן שהוא יהיה שוב על הפרק, ועוד יותר ייתכן אם ייבחר יו"ר ונציגים לוועדה שלא מתאימים לקואליציה.
אז דיברנו על הקשר בין מה שקרה היום לבין הבחירות ללשכה, אבל למה זה חשוב במיוחד עכשיו? כי נשיאת העליון פורשת באוקטובר, ולא רק היא. ונזכיר, שלנשיא העליון יחד עם שר המשפטים יש עוד סמכויות למינויים ובכלל.
בשורה התחתונה יש כעת אפשרות קרובה להשפיע משמעותית על ההרכב של העליון ועל מי יעמוד בראשו. זו הסיבה, שהקואליציה רוצה לוודא שאפשרות בחירת השופטים תהיה בידיה. בין שבצורה ישירה בחוק שאומר שהנציגים הם מהקואליציה, ובין שבצורה עקיפה על ידי אי כינוס הוועדה או שינוי החוק.
וכל זה לפני שדיברנו על השלכות נוספות, כמו האם מבטלים את שיטת הוותק לבחירת נשיא העליון, ובכלל עוד שורה של יוזמות חקיקה שתמיד נמצאות על הפרק.
