בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) כי ההסדר שמכוחו עשויות להישלל כלל ההפרשות הסוציאליות שהופקדו לטובת עובד זר שעבד בישראל כחוק, אך לא יצא ממנה במועד, פוגע בזכות לקניין באופן לא מידתי. בית המשפט קבע כי על הכנסת והשרים הרלוונטיים לגבש הסדר חלופי בתוך שישה חודשים, וככל שלא יגובש הסדר חלופי – ההסדר הנוכחי יבוטל.
לפי החוק, כל מעסיק של עובד זר מחויב להפקיד מדי חודש לחשבון בנק ייעודי את כלל ההפרשות הסוציאליות שהוא חייב לו. קבלת כספי הפיקדון מותנית ביציאת העובד הזר מישראל במועד, כך שעובד שיצא לאחר תום תקופת השהייה שהותרה לו – ינוכה מכספי הפיקדון שלו סכום שילך ויגדל. לאחר שישה חודשי עיכוב, עלול העובד הזר לאבד את זכאותו לכלל כספי הפיקדון.
בעתירות שהוגשו נגד ההסדר נטען כי מנגנון הניכוי פוגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיהם של העובדים הזרים, ועל כן יש להורות על ביטולו. בית המשפט העליון כאמור קבע כי ההסדר אכן פוגע בזכות הקניין ואינו מידתי. בין נמוקיהם נכתב כי מטרת ההסדר - לתמרץ יציאה של העובד הזר בתום תקופת השהות - הינה ראויה, אך לא הוצג להם מנגנון דומה באף מדינה.
ההחמצה הגדולה | האזינו לעוד יום
עוד ציינו השופטים כי לפי הנתונים שהציגו משיבי הממשלה, עולות שאלות לגבי היעילות של המנגנון. כשמנגד עוצמת הפגיעה בזכות לקניין שנגרמת מהפעלת המנגנון היא משמעותית. עוד צויין כי ביחס לעובדים מסתננים – שנכנסו לישראל שלא כדין – קיים כיום הסדר החושף לכל היותר 33% מהפרשות המעסיק לאפשרות של ניכוי. לפיכך, טענו השופטים, אין מנוס מהמסקנה לפיה מנגנון הניכוי פוגע בזכות לקניין באופן בלתי מידתי.
השופט סולברג, בדעת מיעוט, סבר שיש לדחות את העתירות ושאין להתערב בהסדר הקיים. לטענתו, הזכות לקניין אינה נפגעת מאחר שהעובד הזר הסכים להחיל על עצמו את תנאי העבודה שסוכמו מראש. "לעובדה כי לאותה הסכמה נוספה פעולה אקטיבית מצדו (הימנעות מלעזוב את הארץ), שיש בה משום פגיעה בכלל אזרחי ישראל", הוא הוסיף. עוד הוא טען שאין די בהטלת ספק בנוגע למידת התועלת של ההסדר כדי להביא לביטולו.
שר המשפטים יריב לוין הגיב לפסק הדין ומסר: "אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה. פסק הדין נותן אור ירוק לעשרות אלפי עובדים זרים להפר את תנאי הרישיון שלהם ולהישאר בארץ באין מפריע בניגוד לחוק. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם ובניגוד לחוק עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופייה ככזאת".
