ועדת חוקה, חוק ומשפט התכנסה היום (ראשון) לדון בצמצום עילת הסבירות ברפורמה המשפטית לקראת קריאה שנייה ושלישית. חברת הכנסת מירב כהן הוצאה מהדיון. פרופסור יובל אלבשן אמר בוועדה: "הנוסח הזה לא ראוי. אם ההיסטוריה תשפוט, בסוף יהיה תשעה באב בגלל הסבירות ואתם תצטרכו לשלם את המחיר".
אלבשן הסביר שיש לקבוע בחוק את החובה לנהוג בסבירות, ועל מינויי השרים צריכה לחול חובת הסבירות הרחבה. לדבריו של אלבשן, ההצעה שוועדת ביקורת מטעם המדינה, בראשות האופוזיציה, תבדוק את חובת הסבירות, היא הצעה "לא רעה". באופוזיציה קבלו את הוועדה על כך שהדיונים לא מוצו, ושהם אינן יכולים לשאת דברי סיכום, לאחר ששמעו את דברי המומחים.
עם סיום הדיון נאמר לחברי הכנסת כי יש להם עד מחר בבוקר להגשת הסתייגויות. להערכת חברי הוועדה, ההצבעה על אישור הצעת החוק בקריאה שנייה שלישית צפויה ביום רביעי הקרוב. חבר הכנסת יואב סגלוביץ פנה ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק וכתב במכתב: "דורשים את כל הפרוטוקולים של כל הדיונים בוועדה, טרם הכנת ההסתייגויות".
סגלוביץ הדגיש בדיון כי עלולה להיות פגיעה בצה"ל ובאסירים בבתי כלא. "לא מעמידים חיילים לדין בינלאומי במקום שיש בו מערכת משפט עצמאית. בנוסף, לא יהיה פיקוח ובקרה על כל סמכות שהשר יכול לקחת מנציב שירות בתי הסוהר - ואתם יודעים כמה השר הנוכחי חובב הז'אנר".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורך הדין, דוקטור גיל לימון, הבהיר כי שינוי נוסח לאחר קריאה ראשונה אינו נוסח "מרוכך" יותר של ההצעה. לטענתו, זה אף מחריף את הקשיים ומשמעות התיקון היא "שחרור הממשלה והשרים מהחובה לפעול בסבירות". לימון הטיח ביקורת על דרך הפעילות בה בחרה הוועדה לעבוד, ואמר: "זו מניעה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על סבירות ההחלטה. היא שוברת את כללי המשחק המקובלים בדמוקרטיה".
חברת הכנסת קארין אלהרר קראה למתונים בקואליציה "להשמיע את קולם", בעוד חבר הכנסת משה סעדה אמר: "השיח הציבורי סביב הוועדה הוא שיח של תבהלה ושיסוי. מתנגדי החקיקה מפחידים את הציבור". מנגד, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו טען שלא התאפשר לאף נציג חברה אזרחית להשתתף בדיון.
"מחטף פרלמנטרי": באופוזיציה איימו לעתור לבג"ץ
חברי האופוזיציה מהוועדה איימו לעתור לבג"ץ, אם הדיונים בהצעת החוק לא ימוצו. זאת בעקבות הודעת יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, כי זהו הדיון האחרון בחוק. במכתב ששיגרו חברי הכנסת לרוטמן, הם כתבו: "הצעת החוק נדונה בוועדה באופן בלתי ממצה, הגובל במחטף פרלמנטרי".
במכתב דרשו באופוזיציה לזמן לדיונים בוועדה גורמי מקצוע נוספים כדי לעמוד על ההשלכות העתידיות של הצעת החוק, בהם היועץ המשפטי של משרד הביטחון ונציב שירות המדינה. חברי הכנסת ציינו שהם פנו למרכז המידע והמחקר של הכנסת, בבקשה לקבל סקירה אודות הליכי אישור מינויים בשירות הציבורי במדינות דמוקרטיות ברחבי העולם.
צרפת | חלוקת סמכויות בין הממשלה לנשיא, רוב התפקידים נעשים במכרז ולא כמינוי. המינויים של הנשיא מחויבים בהתייעצות פומבית עם הוועדה הרלוונטית בפרלמנט, ואישור ברוב מיוחד.
ארה"ב | כמעט כל התפקידים מאושרים בסנאט, רובם גם עוברים תהליך מול וועדות של הסנאט.
ניו זילנד | מלבד חובת התייעצות עם וועדה ייעודית, כלל המינויים נתונים לביקורת שיפוטית, בין היתר נבחנת סבירות והוגנות המינוי.
פינלנד | ביקורת שיפוטית נרחבת על ידי המקביל הפיני ליועמ"ש. בין היתר נבחן האם שיקול הדעת של הגורם הממנה הופעלה כראוי.
קנדה | לצד חובת התייעצות עם הקבינט, המינויים מוצגים לפני הפרלמנט, ונבחנים ע"י הוועדה הרלוונטית שנותנת חוות דעת.
בקבוצות הוואטסאפ של ועדת החוקה, רשמו חברי הכנסת: "מדובר בהצעת חוק חוקתית ודרמטית והניסיון לסיים את הדיון ביום הראשון הוא היבט נוסף של המחטף והניצול לרעה של תקנון הכנסת". לדבריהם פרק הזמן שנקצב להגשת ההסתייגויות אינו מקובל עליהם. "אנחנו והצוותים שלנו לא חלק מהצוות של רוטמן, ולא מקובל עלינו לשבת אחרי יום דיונים מלא, ואז להכין הסתייגויות כל הלילה. עם כל הכבוד לבליץ שרוטמן ושותפיו מנסים לנהל", כתבו חברי האופוזיציה בקבוצה המיועדת.
