בג"ץ הודיע היום (שישי) כי הדיון בעתירות בנושא כינוס הוועדה לבחירת שופטים נדחה. בכך למעשה בית המשפט העליון מאפשר לשר המשפטים יריב לוין להגיש תצהיר כתשובה לצו על תנאי שהוגש נגדו.
בעקבות הדחייה, הדיון צפוי להתקיים לא יאוחר מ-23 באוקטובר - והמשמעות היא שייתכן שראש ההרכב, השופטת ענת ברון, תוחלף אם הוא אכן ייקבע לאחר פרישתה הצפויה. בנוסף, אם המועד החדש ייקבע אחרי פרישתה של הנשיאה אסתר חיות ב-16 באוקטובר, זה יגרום לכך שהשופט עוזי פוגלמן ישמש ממלא מקום לנשיא בית המשפט העליון.
מוקדם יותר היום, הצדיקה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה את דרישת השר לוין להגיש כתב תשובה בנוגע לצו על תנאי שהוצא נגדו בבג"ץ הוועדה לבחירת שופטים - דבר שסימן במידה רבה מבעוד מועד את החלטת השופטים. בתגובה להחלטה, כתבה בהרב מיארה כי לוין והממשלה צודקים בטענה שזכותם להגיש תצהיר. אם השופטים יחליטו על ביטול הצו, הדיון יתקיים בשלישי, אך אם לא, צפוי לוין לבקש את דחייתו.
האם הדיון הדרמטי יידחה? אחרי הצו שהוציא בג"ץ ואמירת שר המשפטים כי הדבר נעשה ללא סמכות - לוין צפוי לבקש דחייה של הדיון אם הצו לא יבוטל#חדשותהערב @almog_tamar pic.twitter.com/vHCuHyjhjo
— כאן חדשות (@kann_news) September 14, 2023
בג"ץ הוציא אתמול צו על תנאי ללוין, לפיו על שר המשפטים יצטרך לנמק מדוע אינו מכנס את הוועדה לבחירת שופטים. לוין טען שאין לבג"ץ סמכות לקבוע מה שקבע, כי התשובה שהוגשה לעתירה תשמש גם כתשובה לצו על תנאי. בכל הכבוד הראוי, בית המשפט איננו מוסמך לקבוע עבור המשיבים, ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים וממשלת ישראל. קביעת בית המשפט, כולל תצהיר המשיבים, שוללת מהמשיבים את הזכות הבסיסית להשמיע את קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק", כתבו הממשלה ולוין בבקשה לביטול ההחלטה.
יום קודם לכן, הגישה הממשלה את תשובתה לבית המשפט העליון בנוגע לעתירה, ובה שתי טענות מרכזיות: הראשונה היא שהסמכות להחליט אם לכנס את הוועדה נתונה בידי שר המשפטים יריב לוין בלבד, וכי בסמכותו להחליט שלא לכנסה. השנייה היא שבדומה לעמדת הממשלה בבג"ץ עילת הסבירות - לבג"ץ אין סמכות בעצם קיום הדיון.
