בדיוק היום (שישי) לפני 50 שנה, ב-1 במארס 1974, ביקרו נציגי הצלב האדום את השבויים הסוריים של מלחמת יום הכיפורים. ארכיון המדינה סיכם 50 שנה למשא ומתן על הפרדת הכוחות עם סוריה.
השבוע לפני 50 שנה, ב-27 בפברואר 1974, מסר מזכיר המדינה האמריקני, הנרי קיסינג'ר, רשימת שבויים ישראלים המוחזקים בידי הסורים לראש הממשלה גולדה מאיר. בכך הסתיים השלב הראשון במגעים עם סוריה אחרי מלחמת יום הכיפורים, ונפתחה הדרך לחילופי שבויים והסכם הפרדת כוחות בחזית הצפונית.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
בסוף אוקטובר 1973 נפתחו שיחות עם המצרים וחילופי שבויים עם מצרים בוצעו במהלך חודש נובמבר. קיסינג'ר היה מעוניין לקחת את החסות על השלב הבא של השיחות - הפרדת כוחות - שכן הוא ביקש לנצל את המצב לקידום צעדים דיפלומטיים רחבים יותר ולדחוק את הסובייטים מעמדתם כתומכים העיקריים במדינות ערב.
מהמסמכים עולה כי המשא ומתן עם סוריה היה קשה הרבה יותר מזה עם מצרים, והסתיים בהסכם רק בסוף מאי, כשישה חודשים אחרי תום המלחמה. סוריה הייתה מעוניינת בנסיגת ישראל משטחים שכבשה במהלך המלחמה, אך סירבה למסור לישראל את רשימת השבויים שבידיה ולאפשר ביקורים של הצלב האדום. כתנאי לפתיחה במשא ומתן דרשה ממשלת ישראל רשימה של השבויים.
בעקבות לחץ על הנשיא הסורי אסד מצד ארצות הברית ומדינות ערב, בעיקר סעודיה ומצרים, אישר הנשיא אסד לקיסינג'ר למסור את רשימת השמות לישראל. קבלת הרשימה הביאה להקלה רבה והממשלה החליטה שהחלפת השבויים תהיה הסעיף הראשון בכל הסכם הפרדה.
קריאה של תקצירי דיוני הממשלה מזכירה את המחלוקת סביב סוגיית הנסיגה מרמת הגולן אל מעבר לקו הסגול, קו שביתת הנשק שלאחר מלחמת ששת הימים. הממשלה דנה גם במשמעויות הביטחוניות של נסיגה מהמובלעת הסורית ובחשש לביטחון יישובי הגולן. שר הביטחון משה דיין ביטא את חששו מהתלקחות מחודשת של המלחמה אם ישראל תמשיך להחזיק בקו הנוכחי. ראש הממשלה התנגדה תחילה לכל נסיגה מעבר לקו הסגול, אך לבסוף נאלצה להסכים לוויתור על העיירה קוניטרה. בישיבת הממשלה ב-17 במאי אמרה: "מה לעשות? אלוהים עד, לא רציתי לתת את קוניטרה. לא מפני שקונייטרה היא כמו ירושלים, אבל לא רציתי שנזוז מהקו הסגול".
