עד עכשיו לא שמענו את הקטרים מדברים על מה שקורה בחדרים הסגורים, על מה שקורה במאמצי התיווך, על הקשר שלהם עם ההנהגה הישראלית, על האכזבה שלהם, על מזוודות הכסף ועל האירוח של הנהגת חמאס. בריאיון לגילי כהן, ריאיון ראשון לטלוויזיה הישראלית, ששודר הערב (שבת) בחדשות השבת בכאן 11, דיבר מאג'ד אל-אנסארי, יועצו של ראש ממשלת קטר ודובר משרד החוץ, שמעורב במשא ומתן לשחרור החטופים, על הנושאים שמרגיזים את הציבור הישראלי וגם את הקטרים.
צפו בריאיון של גילי כהן עם הבכיר הקטרי מאג'ד אל-אנסארי
תגובת הבכיר הקטרי לפעולה ברפיח
אנחנו עכשיו בפסח, חג שהמוקד שלו הוא הקונספט של חירות. אחרי יותר מ-200 ימים בשבי, האם קטר עושה את מירב המאמצים כדי להגיע להסכם לשחרור החטופים?
מאז 2016 קטר מילאה תפקיד חשוב אחרי שהתבקשה על ידי ארצות הברית. הצלחנו למנוע הסלמות גדולות כולל ב-28 בספטמבר. צוות המשא ומתן שלנו עובד 24/7, הזמן היחיד שהוא לא עבד היה כשהשיחות קרסו. כל יום שיש איחור בהגעה להסכם, חיי אנשים בסכנה. אנחנו מבינים שהחיים של האנשים האלה על הכתפיים שלנו. הבענו תסכול בעניין רמת המחויבות של שני הצדדים, אנו שוקלים מחדש את תפקידנו כמתווכים בשל התרשמותינו מרמת הרצינות של שני הצדדים בהגעה לעסקה"
האם ישראל עושה את מירב המאמצים כדי למלא את החובות שלה?
"אנחנו מאמינים שניתן לעשות הרבה, שני הצדדים יכולים לעשות יותר. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, אנחנו זקוקים ליותר לחץ כדי להשיג הסכם"
ה-CIA ובלינקן האשימו את חמאס בסיטואציה הנוכחית והעובדה שאין הפסקת אש. נראה שיש הרבה התפשרות מצד ישראל כדי להגיע לעסקה. מה דעתך בנושא?
"אנחנו צריכים התחייבויות משני הצדדים, לא רק מהצד הישראלי או חמאס. כל תיווך, במיוחד כזה בפרמטרים שאנחנו נמצאים בהם, יהיה קשים ויידרשו ויתורים משני הצדדים. כל יום שיש עיכוב, יש סיכון לאזרחים בשני הצדדים. כל יום שעובר ללא הסכם מסכן את החטופים ואת האזרחים בעזה".
אתה מאמין שנתניהו לא מבין את העניין הזה?
"לא אתייחס לאנשים באופן פרטני, זה גדול מכך. יש הרבה חישובים פוליטיים צרים בשני הצדדים שמשפיעים על הליך המשא ומתן. אמרנו דברים ברורים על כך, זה לא הזמן לחישובים פוליטיים. זה לא הזמן לשים את העתיד הפוליטי לפני חיי החטופים והאזרחים. אנחנו מקווים שלכל המעורבים, יהיה רק דבר אחד בראש - הסוגייה ההומניטרית, כמו המעורבים מקטר.
אם ישראל תפעל ברפיח, איך זה עשוי להשפיע על המשא ומתן?
"לכל פעולה קרקעית יש השלכות על המגעים לעסקה. אין מבצע צבאי שיכול להתקיים ללא סיכון של אזרחים. אנחנו נמצאים במרחק של שישה שבועות מרעב ברפיח. יש שם גישה מוגבלת למים, ילדים מתים באינקובטורים ונשים מתות כי אין גישה למים מטוהרים. מבצע ברפיח יביא לאסון הומניטרי כמו שלא קרה קודם לכן וכמובן שיהיו לכך השלכות על המצב בשטח. כל הסלמה בשטח מעמידה את החטופים בסיכון גבוה ואנחנו צריכים לשים בראש סדר העדיפויות את השבת החטופים למשפחותיהם".
חלק מהישראלים יאמרו שקטר מארחת את ההנהגה של חמאס, ארגון הטרור שאחראי למתקפה הכי נוראית על יהודים מאז השואה
"ההחלטה הקלה הייתה פשוט להרים את היד, ולומר שלא ניתן לעשות שום לגבי המצב. אנחנו מאמינים כי הטעות הגדולה הייתה לא להיות מתווכים לאחר 7 באוקטובר. אנחנו מנהלים דיונים מאוד קשים כדי לסיים את הסכסוך ולהשיב את החטופים הביתה. החלופה לכך הייתה לא לנהל שום שיחות, לא להשיב חטופים הביתה ולא לדאוג לאזרחים בעזה. התפקיד שלנו כמתווכים דורש מאיתנו הרבה צעדים, לא היינו מתווכים פסיביים אף פעם.
"כשהתבקשנו על ידי ארצות הברית לפתוח את הערוץ הזה, כמובן שהיה זה סיכון מחושב בכך שקטר תקבל ביקורת רבה על מילוי התפקיד הזה ואירוח חמאס בדוחא, אבל זה מה שאיפשר לנו לקיים את כל המגעים האלה מאז 2016 ועד היום. הסיבה היחידה שהמשרדים של חמאס נמצאים בדוחא היא בגלל תהליך הגישור שמתקיים עכשיו. אנו מופתעים מכך שמי שמרוויחים מהגישור ועסוקים כרגע במשא ומתן, מעבירים ביקורת על קטר על האירוח של חמאס, כשמדובר במקום היחיד שבו אפשר לקיים את השיחות".
הייתם גם פעילים בכל הנוגע להעברת סיוע וכסף לעזה. מה תאמר לאלו שטוענים שקטר העבירה מאות מיליוני דולרים לעזה ולכן לחמאס היה מספיק כסף לפעולות טרור?
"אני רוצה להבהיר לגבי הסיוע שנשלח לעזה. כפי שאמרתי, מעולם לא היינו מתווכים פסיביים. בכל תיווך מוצלח שקטר השתתפה בו - מימנו שלום ויציבות. אבל זה משהו שלא קרה - אין שלום ואין יציבות. כל הסיוע הזה היה חלק ממנגנון שהיה תחת פיקוח ישראלי מקיף, הכול עבר את הסינון של ישראל, כולל שמות המשפחות שקיבלו 100 דולר בחודש במסגרת הסיוע, כל השמות עברו לבחינה ישראלית.
"אנחנו מזועזעים מכך שחלק מהבכירים, שעבדו ולפעמים הגיעו לדוחא כדי לשכנע את קטר להגדיל את הסיוע או להמשיך את הסיוע, כעת מאשימים את קטר ששלחה כסף לחמאס. זה כסף שעבר תחת בקרה ישראלית, הכסף עבר פיזית לידי ישראל כדי לשלם על הדלק, זה עבר דרך ישראל ומשם לעזה. הסיוע עבר ביקורת של ארגונים בין-לאומיים. היו בקרות והבטחות כדי שכל הכסף לא עובר למקום אחר. הוא הועבר למטרות הומניטריות וחוסר הביטחון שיש פה באזור זה לא בגלל שליחת הכסף לעזה, זה בגלל היעדר ההתחייבות של שני הצדדים".
הבכיר הקטרי הגיב להצהרה של אחד מחברי הפרלמנט, בה נאמרו הערות קשות נגד יהודים ונגד ישראל
חבר הפרלמנט אמר בסרטון: "לא יהיה שלום או משא ומתן עם הישות הציונית בשל סיבה אחת בלבד - כי היסוד של המסורת שלהם לא מאפשר להם לנהל משא ומתן אלא רק לרמות, להפר הבטחות ולשקר. יוזמת השלום הערבית היא בת יותר מ-22 שנה והם לא מכירים בה. הם יודעים רק דבר אחד - להרוג, הרי הם הרגו את הנביאים".
האם זה מייצג את הציבור הקטרי בימים אלה?
"זה חבר נבחר במועצת השורא. הוא בוודאי לא מייצג את העמדה הקטרית. העמדה שלנו בנוגע לשנאה, לאנטישמיות, לאסלאמפוביה ולגזענות מאוד ברורה. קטר היא חברה רב תרבותית, יש פה אנשים בעלי אמונות שונות ומרקעים שונים, אנחנו חוגגים את הרב-תרבותיות שלנו, אנחנו מאמינים בעיקרון הזה. העמדה הקטרית מאוד ברורה, היא מופיעה בכל ההצהרות שלנו כבר שנים, כולל ההתחייבות שלנו להילחם בשנאה".
עוד מכשול בנוגע ליחסים בין ישראל לקטר הוא האיסור על שידורי אל-ג'זירה מישראל. איך אתה רואה את המהלך הזה של ישראל? ישראל רואה את אל ג'זירה כתחנה שמהללת טרור
"אני לא אדבר בשם כלי תקשורת עצמאי, אני מציע לך לדבר לדבר איתם ישירות. אני יכול רק לעודד דיאלוג ישיר עם אל-ג'זירה, הייתי שמח לראות אותך מראיינת מישהו מאל-ג'זירה בנושא הזה. עמדתנו בעניין ברורה מאוד – אנו מכבדים את חופש העיתונות ומקווים שכל הממשלות בעולם יאפשרו לעיתונאים לפעול ללא צנזורה".
פעלת באופן בלתי רגיל כשדיברת איתנו, ערוץ תקשורת ישראלי, ואני תוהה אם יש לך משהו להגיד לציבור הישראלי.
"קטר היא מדינה שוחרת שלום. אנחנו תמיד האמנו בשלום, בדיאלוג ולהיות שם בעבור החברים והפרטנרים שלנו. הרבה מהדיסאינפורמציה נובע מחוסר הבנה לגבי מי שאנחנו ומה שאנחנו עושים".
