"גנבתי, שיקרתי בלי הפסקה, נרדמתי על ההגה, עשיתי תאונות דרכים עם הילדים שלי על ימין ועל שמאל, אין שער שלא נסגר על האוטו שלי", כך מספרת "אורי", עו"ד ואם לשלושה, בריאיון מיוחד להסכת "מכורים". אורי, היא חלק מהסטטיסטיקה של המגפה העולמית של התמכרות למשככי כאבים ולתרופות מרשם.

בכל יום, מתים בארה"ב מאות אנשים כתוצאה ממנת יתר של אופיאודים ותחליפיהם בשוק השחור ומיליונים כבר איבדו את חייהם. מרכזים של ערים שלמות בארה"ב הפכו לערי רפאים בגלל כמות המכורים שגואה בהן. גם בישראל נרשמה עליה במקרי ההתמכרות ואישפוזים עקב מנת יתר. על פי מכון טאוב לחקר מדיניות ציבורית, הישראלי הממוצע צורך יותר אופיואידים מהאמריקאי הממוצע והמגמה היא מגמת עליה.
אורי, הייתה מכורה לאופיואידים במשך 25 שנה, מאז שהייתה בת 19. היא התחתנה, הביאה ילדים לעולם, סיימה לימודי משפטים ושימשה כעורכת דין מצליחה - והכל כשהסביבה אינה יודעת כי היא מכורה. כמו במקרים רבים, ההתמכרות שלה החלה בעקבות מצוקה רפואית. "כאבה לי הבטן. הגעתי לבית חולים. הבינו שיש משהו בלבלב. התחילו לטפל בי בתרופות נגד כאבים, וכך הכרתי את התרופות," שיתפה אורי עם מגישי ההסכת "מכורים", אורי ואילן. "התחלתי עם הכדורים, זה באמת נתן מזור לכאבים קצת, אבל אז התחילה מערכת יחסים מסוכנת עם התרופות", היא מספרת.
לדבריה, לאורך מרבית חייה, איש מהרופאים שרשמו לה את משככי הכאבים לא שאל למצבה הנפשי, ולא דאג לעדכן כי התרופות הן ממכרות. ואורי, שמעידה על עצמה שהייתה גם זקוקה למזור נפשי, הפכה למכורה לאחר שמצאה שהתרופות גם משככות את הרעשים שבראשה.
תרופות כנגד כאבים, בשלל צורות ומרופאים שונים, הפכו לחלק בלתי נפרד מחייה של אורי. "זה לא רק אוקסיקונטין בכדורים, זה גם פרקוסט ואוקסיקוד בסירופ. בהתחלה הייתי לוקחת את המינונים שרשמו לי, אבל עם הזמן הכמויות עלו," חשפה, "אני לא באמת מבינה שאני מפתחת עם התרופות האלו מערכת יחסים, בטח לא שזה הופך להיות המאהב שלי והחברה הכי טובה שלי, אני לא באמת מבינה. הייתי מקבלת הרבה תרופות לווריד, את ההרואין הסינטטי הזה בבית חולים, וכשהייתי יוצאת הביתה היו נותנים המון אוקסי, אבל זה עדיין לא מספיק".
ההתמכרות גם הובילה את אורי למעשים פליליים. "הגשתי תלונה במשטרה שלוש פעמים ברציפות אצל אותו חוקר על זה שגנבו לי תרופות בטווח זמן קצר, כי כדי להוציא עוד מרשם צריך להגיש תלונה שזה נגנב. ואותו חוקר, בפעם השלישית, מסתכל עליי ואומר לי, 'אני לא מאמין, יש אנשים רעים שעושים שימוש לרעה בתרופות האלה ואת מסכנה צריכה אותם כדי לחיות".
מכורים רבים, כולל אורי, מפנים אצבע מאשימה גם כלפי תעשיית התרופות. "משפחת סקלר גרה בעוד איזושהי אחוזה שאני קניתי להם, אני ועוד כמה אנשים שכרגע נמצאים מתחת לאדמה ואני בחסד של אלוהים שלי, הפרטי שלי - נמצאת כאן כדי לדבר. שונאת אותם. אני שונאת את זה שבכסף שהם עשו על חשבון חיים של אנשים"
האזינו לפרק המלא ולסיפור ההתמכרות וההחלמה של אורי
ההסכת "מכורים" מציג את סיפוריהם האישיים של מכורים-נקיים כמו אורי, שנאבקים בהתמכרות והצליחו לחזור ממנה לחיים. בהסכת, מכורים-נקיים משוחחים עם מכורים-נקיים אחרים באופן שמאפשר פתיחות וכנות שאינה קיימת בראיונות עיתונאיים אחרים. ככזה, הוא תורם רבות לניפוץ סטריאוטיפים ולהגברת המודעות לנושא ההתמכרות וההחלמה ממנה.