"אזרחי ישראל, אנחנו במלחמת התקומה. אתגרים גדולים עוד לפנינו". במילים הללו חתם נתניהו את הצהרתו אמש (חמישי), אחרי חיסול סינוואר. "מלחמת התקומה" היא השם שנתניהו ביקש להעניק למלחמה. הוא לא השתמש במינוח הזה בטעות, כשם שלא בחר במקרה את השם.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
המסר המרכזי שביקש ראש הממשלה להעביר הוא כי אין בחיסולו של מנהיג חמאס בכדי לסיים את הלחימה שנמשכת זה יותר משנה. הנרטיב המסדר של הטיעון הוא כזה - כשם שנוכחותה הצבאית הקבועה של ישראל בעזה הובילה לחיסול סינוואר בהיתקלות, כך הישגים נוספים מול אויבינו יגיעו מאליהם, מעצם הנוכחות הצבאית. כשנתניהו מודיע כי "כעת ברור לכולם, בארץ ובעולם, מדוע התעקשנו לא לסיים את המלחמה", כוונתו להסביר מדוע גם כעת הוא אינו מתכוון לסיים אותה.
ברטוריקה, נתניהו ביקש לצייר את המלחמה הרב-זירתית כאירוע היסטורי, קיומי ובלתי נמנע, ולכן גם בעל מטרות שחורגות מחיסול הנהגת חמאס או השגת יעדים טקטיים נקודתיים.
מיתוג כזה למלחמה עשוי לאפשר לדרג המדיני והצבאי לנצל את ההזדמנות ולהגיע להישגים מבצעיים שישנו את המציאות לשנים הבאות. ניתוח פוליטי ציני יותר יצביע על אפשרות נוספת, והיא שהשאיפה לצייר את אסון 7 באוקטובר כאסון טבע ולהוביל את ישראל למלחמה רחבה - נועדה לייחס בעיקר לנתניהו את הישגי המלחמה ההיסטורית, שבוודאי יהיו. כך או אחרת, מי שמצפה לשינוי כיוון בלחימה הישראלית בעקבות אירועי אמש, צפוי כנראה להתבדות.
