מאמר דעה שפורסם הלילה (חמישי) בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" מקשר בין האשמות בהטרדה מינית נגד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קארים חאן, לבין צווי המעצר שביקש להוציא נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
לפי המאמר, גישתו של התובע כלפי ישראל השתנתה באופן דרסטי אחרי שעומת עם האשמות בהטרדה מינית מצד עובדת שלו. בסוף אפריל התלוננה העובדת הזוטרה במשרדו בפני הקולגות שלה על הטרדות מיניות בוטות מצדו של חאן.
עובד אנונימי חשף את הפרטים בדוח של בית הדין, ולפיהם חאן נעל את העובדת במשרדה ונגע בה. לפי המאמר, אחרי עימות מול העובד היה נראה חאן "מבולבל" ואף הצהיר כי יפרוש מתפקידו.
מהמאמר עולה כי לפני שאומת על מעשיו כלפי העובדת שלו הייתה גישתו של חאן כלפי ישראל זהירה. בשיחות עם סנאטורים אמריקנים הודיע כי יפתח בחקירה נגד המדינה, אך שלא יתקדם בהליכים נגדה עד שישוחח עם המנהיגים. ימים לאחר המקרה, כך מתואר, ביטל חאן את החקירה נגד ישראל וביקש להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט.
נשיאת מועצת המדינות החברות בבית הדין אישרה את הדיווח שלפיו מנגנון הפיקוח הפנימי של בית הדין בחן טענה להתנהגות בלתי הולמת של חאן כלפי העובדת, אך אמרה כי לאחר שיחה עמה "לא היה מקום להמשיך בחקירה". חאן עצמו מכחיש בתוקף את ההאשמות ואומר כי הוא ובית הדין נתונים למגוון התקפות ואיומים.
"אין אמת בטענות. עבדתי בהקשרים מגוונים במשך 30 שנה ומעולם לא הוגשה נגדי תלונה כזאת", אמר התובע. עוד מסר כי אם יידרש לכך יספק מידע נוסף.
