בימים הראשונים לאחר טבח 7 באוקטובר, בכירים בממשלה הוציאו הצהרות רבות שמהם השתמע כי ישראל לא תאפשר שום הכנסת סיוע לעזה במהלך המלחמה.
עם זאת, שבועות ספורים אחרי תחילת המלחמה, באוקטובר 2023, נפתח מחדש מעבר רפיח להכנסת סחורות, לאחר שאלו עברו בידוק במעבר ניצנה. בדצמבר אף נפתח מחדש מעבר כרם שלום. מאז נפתחו מעברים חדשים ונוספים, האחרון שבהם הוא מעבר כיסופים שנפתח לפני כשבועיים.
המנגנון פועל בצורה הבאה כבר יותר משנה: ישראל מאפשרת להעביר ציוד ספציפי (מזון, מים ציוד רפואי, ציוד למחסות) במשאיות למעברים. בצד העזתי צריכה להיות כתובת בדמות ארגונים בין-לאומיים מוכרים, שפועלים בעזה, כדי שייקחו אותם. אותם ארגונים מעסיקים נהגים עזתים, שאמורים להביא את המשאיות למחסנים ומשם הסחורות מחולקות בחינם.
דרך נוספת שהחלה להתגבר באמצע המלחמה היא הכנסת סחורות דרך המגזר הפרטי. סוחרים עזתים קנו סחורות והביאו אותם פנימה כדי למכור בשווקים ברצועה. בחודש נובמבר הופסקה הכנסת הסיוע בצורה הזו, על רקע חשד שהסוחרים מוכרים רת מרכולתם במחירים מופקעים ולעיתים אף משתפים פעולה עם חמאס.
באוקטובר האחרון הייתה ירידה חדה בסיוע שנכנס לעזה, וכמות הסיוע שנכנס הייתה הנמוכה ביותר מאז חודש ינואר. בשבועיים הראשונים של החודש לא נכנס כלל סיוע לצפון הרצועה. לפי הנתונים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, באוקטובר נכנסו 1,091 משאיות מזון לעזה, ומינואר עד ספטמבר נכנסו בממוצע 3,906 משאיות מזון. מדובר בירידה חדה.
בישראל תלו את הירידה בקושי לאפשר מעבר של משאיות לצפון הרצועה בשל המבצע הצבאי שם, בסגירת המעברים בשל חגי תשרי ובקושי לוגיסטי של הארגונים בעזה לקבל את הסחורה בצד העזתי. בנוסף, תופעת בזיזת המשאיות שנראתה במשך כל ימי המלחמה, המשיכה.
הירידה החריפה בהכנסת הסיוע, שלוותה בעדויות על רעב בעזה, הביאה לביקורת חריפה באו"ם ואף לאיום אמריקני באמברגו נשק על ישראל אם לא תגביר את הסיוע.
לפי נתונים שאספו בקבוצת המחקר "תמרור", החל מתחילת נובמבר ועד 19 בחודש נכנסו 1,081 משאיות עם מזון לעזה, והמנגנון שמטיל את האחריות על הארגונים הבין-לאומיים מרגע שהמשאיות חוצות לעזה נותר כשהיה.
