ראש הממשלה בנימין נתניהו טען השבוע שביקורו בוושינגטון היה הביקור החם ביותר של ראש ממשלה אצל נשיא אמריקני. נתניהו התקבל בעיר ברוב רושם, במדרגת האירוח הגבוהה ביותר, עם כל ה"פסיליטיז" - אירוח בבית הארחה רשמי, שמירה של השירות החשאי, שיירה ארוכה של מכוניות שרד. אכן חם, אבל מרחוק. מאוד מרחוק.
אין תמונה שמשדרת ניתוק יותר מהמתרחש בישראל כרגע. מהמחשבה על בני הזוג נתניהו שוהים בסוויטה במלון ווילארד הסמוך לבית הלבן, בזמן שחלקים כל כך נרחבים בעם ישראל צופים, מרוגשים ומבועתים, בתמונותיהם של אור, אלי ואוהד משוחררים מן השבי. דמותיהם שניבטו מהמסכים החזירו והזכירו מראות חשוכים, של "לעולם לא עוד". לשכת נתניהו הבטיחה כי בישראל לא יעברו על כך על סדר היום, וינקטו פעולות בהתאם.
מה זה אומר? לא נמסר. אבל לישראל אין הרבה מנופים שנמצאים על הפרק, למעט סוגיית הנסיגה המוחלטת מציר נצרים שצפויה מחר, ועניין העברת הסיוע ההומניטרי. כל פגיעה בכך עלולה להביא גם לפגיעה בחטופים, ולו בגלל ששני הדברים הללו מעוגנים היטב בהסכם בין ישראל לבין חמאס.
אבל יש עוד פעולה אחת שיכולה להינקט, ותמונותיהם של שלושת החטופים ששוחררו הבוקר רק מדגישה את הדחיפות שבה: להתקדם לשלבים הבאים בהסכם, ולהחזיר ארצה, לידיים בטוחות ואוהבות, את מי שעדיין נותר בעזה כבר 16 חודשים, בתנאי שבי מזוויעים.
סביבת נתניהו מדגישה בשבועות האחרונים שיצירת התנאים להשבת החטופים היא רק מטרת מלחמה אחת. יש עוד כמה, כמו שלילת יכולותיו השלטוניות והצבאיות של חמאס. זה נכון כמובן, אבל בינתיים, עשרות חטופים נותרים תחת ידיהם המתעללות של חמאס.
ישראל נכשלה בהשגת המטרה הזו במשך שנה וארבעה חודשים. זה הזמן, בערך, שלוקח לתינוק ללכת מאז יום היוולדו. זה הזמן שאלקנה בוחבוט לא ראה את בנו ראם. זה הזמן שעמרי מירן לא פגש את בנותיו, רוני ועלמא. זה הזמן שדוד קוניו לא התחבק עם בנותיו, אמה ויולי, שהיו בעצמן בשבי. המחשבה שהזמן לא משפיע על מי שנותר מאחור ואינו חלק מהשלב הראשון של ההסכם, גברים - חלקם חיילים, חלקם לא - צריכה להיעלם היום, כשכולנו ראינו איך בדיוק נראה שבי כה ממושך.
ומדוע בכלל נשאר ראש הממשלה אל תוך סוף השבוע בוושינגטון? הוא סוגר שבוע מחוץ לישראל, בטיסה שלישית במספר לארצות הברית תוך כדי מלחמה. עם הודעת ההארכה של לשכתו, נאמר כי "לאור הבקשות הרבות לפגישות של גורמים רשמיים בארצות הברית עם ראש הממשלה נתניהו, ביקורו של ראש הממשלה יוארך עד למוצאי השבת". פגישות עם גורמים רשמיים? לפחות על פי הלו"ז הרשמי של נתניהו, לא נקבעה ולו אחת כזו.
ביום שישי הוא נפגש בבוקר עם יו"ר בית הנבחרים, אך זו פגישה שנדחתה רק ביום חמישי, אחרי שנתניהו המתין לג'ונסון שעות בגבעת הקפיטול לפגישה שנקבעה מראש, ולבסוף הוזזה. בשישי הוא גם נפגש עם סטודנטים יהודים ועם עורכים בכלי תקשורת אמריקאים. חשוב, אולי, אך שחרור חטופים חשוב יותר.
אפשר לטעון שאין זה משנה אם ראש הממשלה נמצא בירושלים או בבור בקריה או בסוויטה במלון בארצות הברית. הקשר נעשה בטלפון, הוא מקבל עדכונים, הכול תקין. אבל את זה טוענים אותם האנשים שאומרים שאם רק היו מעירים את נתניהו בליל 7 באוקטובר הכל היה נראה אחרת, ואפילו ש"ספק אם המתקפה הייתה יוצאת אל הפועל כפי שיצאה", כפי שטענה לשכתו. אז אם יש ספק, אין ספק.
