ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה הגישו היום (שני) את תגובתם לבקשות לצו ביניים נגד פיטורי ראש שב"כ רונן בר. לדברי הממשלה, הסמכות לפיטורין נתונה לה על פי דין, והיא החליטה פה אחד לסיים את כהונתו. בנוסף, טענה הממשלה, הסוגייה "אינה שפיטה".
עוד הסבירה הממשלה כי הנפגע העיקרי מההחלטה - בר עצמו - בחר שלא להופיע בפניה ולהציג את טיעוניו, ואף לא עתר לבג"ץ בעניין. הממשלה הביאה כתקדים את פסק הדין "פוקס נגד היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט", שם נקבע כי אין לדון בעתירה של עותרים ציבוריים בעניין שבו יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר שלא לעתור לבג"ץ.
לדברי ראש הממשלה, בתהליך החקיקה של חוק שירות הביטחון הכללי הבהיר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אז, מני מזוז, כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". בתגובתה לבג"ץ אמרה הממשלה כי אי אפשר לכפות על נתניהו ועל הממשלה המשך עבודה שאינו נהנה מאמונם.
הממשלה אף טוענת כי אין שחר לטענה שחקירות פרשת "קטרגייט" גרמו להחלטה לפטר את בר, וכי הסדר הכרנולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך. בנוסף טוען נתניהו כי הוא לא חשוד בשום עבירה ולא נמצא בניגוד עניינים.
לפי תגובת נתניהו וממשלתו, מכתבו של בר לממשלה שבו הודיע כי אין לו אמון בממונים עליו והטיח בהם "האשמות שווא" הוא בפועל מכתב התפטרות.
הבקשה של היועמ"שית לבג"ץ
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ביקשה מבג"ץ להגיש את תשובתה המלאה על פיטורי בר בהמשך. בבקשתה כתבה: "על אף עניין ההכרעה בצו הביניים המבוקש, נבקש כי התגובה תוגש בד בבד עם התגובה לעתירות לגופן, וכי עד למועד זה יישאר הצו הארעי על כנו".
בפירוט הבקשה הובהר כי "החלטת הממשלה לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית, וזאת הן ביחס להליך קבלת ההחלטה, הן ביחס לשיקול הדעת שהופעל במסגרת קבלת ההחלטה"ץ
עוד הסבירה בהרב מיארה: "לצורך הצגת התשתית העובדתית והמשפטית המלאה, טרם הכרעה בבקשה למתן צווי ביניים, נדרש כי התגובה לבקשה לצו ביניים תוגש רק לאחר השלמת כלל הבירורים העובדתיים הנדרשים. בכלל זאת, עיון בסטנוגרמת הדיון בממשלה, החיונית להבנת מהלך הדיון בממשלה. נושא העיון מצוי בתיאום בעת הזו".
יתרה מכך, היועמ"שית ציינה את סוגיית ניגוד העניינים והוסיפה: "הבחינה העובדתית והמשפטית של נושא ניגוד העניינים טרם הושלמה, אולם הדיון בממשלה כונס למרות זאת. מתן שהות נוספת להגשת תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים נדרשת גם לצורך השלמת הבחינה של נושא בעל חשיבות זה, טרם הגשת התגובה".
