המשא ומתן לשחרור חטופים ידע הרבה תהפוכות. ידיעות, הדלפות, ספינים, משלחות ונסיעות. אבל האירוע אתמול - שבו חייל צה"ל משוחרר מהשבי בהסכם שנעשה באמצעות נשיא ארצות הברית, ולא ממשלת ישראל - הוא כנראה ההוכחה לשקיעתה של המדינאות והמדיניות הישראלית. ולמען הסר ספק - כל אדם שיוצא מהשבי, בכל דרך שהיא, היא ברכה, היא דבר חיובי, היא בדיוק מה שצריך לקרות. אך לא אזרחות זרה צריכה להבחין בין מי שנותר בשבי, מאחור, לבין מי שייראה את האור.
בישראל סבורים שהלחץ של נשיא ארה"ב מביא לתזוזות, ולפי הערכות חמאס עשוי לשחרר את החייל החטוף עידן אלכסנדר כ"מחווה" לטראמפ בעת ביקורו במזרח התיכון
— כאן חדשות (@kann_news) May 11, 2025
הפרסום של @gilicohen10 ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/EGBvlfUp1n
עידן אלכסנדר בחר לעזוב חיי נוחות ולהתגייס לצה"ל, לגולני. הוא התנדב להישאר שבת. מה יותר ישראלי פטריוט מזה? אבל ברגע האמת, מי שהצליח לשחרר אותו מהשבי הוא אמנם יהודי כמוהו, סטיב ויטקוף, אך ממש לא ישראלי. לשכת ראש הממשלה טרחה להזכיר בהודעה רשמית ששחרורו נעשה "ללא כל תמורה או תנאי", כאילו עד עכשיו תמורות ותנאים לא הם אשר הצליחו לחלץ חטופים וחטופות מהשבי.

אבל מה עם היתר? יש עוד 58 חטופים, על בני משפחותיהם, שממש מחכים למימוש התמורות והתנאים כדי לצאת מהשבי אחרי כל כך הרבה זמן. לשכת ראש הממשלה הודיעה ששחרור עידן אלכסנדר צפוי להביא לשחרור חטופים כחלק ממתווה ויטקוף המקורי, כלומר, לשחרור מחצית מהחטופים המוחזקים בחיים. אבל מה עם היתר? האם יש לראש ממשלת ישראל נתניהו, ולראש צוות המשא ומתן שלו דרמר, איזושהי יוזמה בדרך להחזרתם מהשבי של 58 חטופים - חוץ מאיום בהרחבת הלחימה?

קורע לב היה לראות ציוצים של משפחות חטופים נוספים, ללא אזרחות זרה, שמשוועים לשחרור בניהם. וההפרדה הזו, בין מי שאוחז בדרכון זר למי שלא, הייתה פצצה מתקתקת מתחילת המגעים, ממש בימי המלחמה הראשונים. גורמים רשמיים במשרד ראש הממשלה הפיצו תמונה שמבארת שסוגיית החטופים היא ממש לא רק צרה ישראלית, אלא שנחטפו לעזה אזרחים מכל רחבי העולם - מצרפת ומאוקראינה ומתאילנד ומארגנטינה ומארצות הברית.
קורע לב היה לראות ציוצים של משפחות חטופים, ללא אזרחות זרה, שמשוועים לשחרור בניהם
הנושא הפך לוויכוח בקרב חברי צוות המשא ומתן - אם צריך לעדכן גם את המתווכות בנתונים אלו, אודות האזרחות הכפולה של החטופים, חלקם חיילים. ההחלטה שהתקבלה לבסוף הייתה חדה: לא צריכה להיות העדפה לבעלי אזרחות נוספת, זרה. הרי כולם נחטפו משטח ישראל, מאחר והיו ישראלים, או רחמנא לצלן, עבדו בעבור ישראלים.

אבל החלטות לחוד, ומעשים לחוד. זכורה התמונה מביקורו של נתניהו בבית הלבן בסוף חודש יולי, אז החליט ביידן לזמן לפגישה המורחבת משפחות חטופים בעלי אזרחות אמריקנית. אחד מבני המשפחה האלו אמר לי בכאב, בביקור אחר של נתניהו בוושינגטון, שהם מרגישים שלממשל האמריקני יותר אכפת מהם, מאשר לממשלה בישראל. ועתה, ההרגשה הפכה למציאות בשטח.