ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה היום (שלישי) במכתב לממלא המקום של היועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, וביקש למנות את מנכ"ל הרבנות הראשית יהודה כהן לממלא מקום נציב שירות המדינה. לכאן חדשות נודע כי נציבות שירות המדינה מנהלת חקירה נגד כהן בחודשים האחרונים, אשר נוגעת לטענות עובדים על התעמרות ואי-סדרים בתפקידו.
במהדורת כאן חדשות פורסם הערב כי שר הדתות מיכאל מלכיאלי דרש בשנה האחרונה מהנציבות להדיח את כהן מתפקידו כמנכ"ל הרבנות בשל "ניהול כושל" ובשל פרטים על החקירה שמנהלת הנציבות עצמה נגדו. בעקבות הדרישה להדיחו מתפקידו נערכה ליהודה כהן שיחת נזיפה ואזהרה אצל הנציב לשעבר הרשקוביץ.
מועמד נתניהו לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה מצוי תחת חקירה ארוכה על התעמרות בעובדים ומנהל לא תקין - השר הממונה עליו דרש להדיחו מהרבנות הראשית בגלל ״ניהול כושל״ | פרסום ראשון של @shemeshmicha
— כאן חדשות (@kann_news) May 27, 2025
#מהדורתכאןחדשות pic.twitter.com/ekEjrvAQRr
במוקד החקירה בעניינו בנציבות שירות המדינה עומדים חשדות שלפיהם כהן הפר על בסיס קבוע הנחיות משפטיות שקיבל. בנוסף, נחקרו גם תביעה אזרחית שהמדינה הפסידה בה בגלל שאסר על עובדים לספק מידע בסיסי, התעמרות בעובדים ופגיעה בעבודת הרבנות.
נתניהו לא התייעץ עם מלכיאלי, השר הממונה על כהן, לפני ההודעה על מינויו לתפקיד. המינוי בוצע מאחורי גבו של השר, שקיבל הודעה עליו בסמוך לפרסום המינוי בתקשורת.
במכתבו לגבי המינוי "הגביל" נתניהו את ההתייעצות שהוא מחויב לה עם היועצת המשפטי גלי בהרב מיארה ל-24 שעות בלבד.
למרות הניסיון של נתניהו לפנות לממלא מקומה של בהרב מיארה, מי שתשיב לפנייתו לגבי כהן היא היועצת המשפטית לממשלה עצמה. בהרב מיארה לא התחייבה להשיב לפנייה תוך 24 כפי שביקש ראש הממשלה, והיא עלולה למצוא קשיים במועמדותו של כהן לתפקיד.
מינוי נציב יאפשר לממשלה להעביר את מינויו של האלוף דוד זיני לראש שב"כ בוועדת גרוניס, אם נתניהו יבחר להתעלם מהודעת היועמ"שית אתמול.
איך ממנים ראש שב"כ? מינוי שכזה מחייב מעבר בוועדה למינוי בכירים - בה חבר בין היתר נציב שירות המדינה, שבוחן יחד עם שאר חברי הוועדה את המינוי המבוקש. אולם כיום תפקיד הנציב לא מאויש, וכדי לכנס את הוועדה ולמנות את האלוף דוד זיני לראש שב"כ - נדרש מינוי נציב. ועד שזה יקרה, נתניהו במרוץ למינוי נציב שירות המדינה.
בג"ץ פסק לפני כשבועיים נגד ההליך שקבעה הממשלה למינוי נציב שירות המדינה. בפסיקה נקבע כי ההליך שקבעה הממשלה "לא שומר מספיק על האופי העצמאי והא-פוליטי של תפקיד נציב שירות המדינה". פסיקת בג"ץ הייתה בדעת רוב של השופטים יצחק עמית ודפנה ברק ארז מול השופט נעם סולברג.
מוקדם יותר היום הגישה הממשלה לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בעקבות ההחלטה. בבקשה נכתב כי פסק הדין יצר "מצב משפטי חסר תקדים שסותר את החוק" ולוקח מהממשלה את הסמכות להחליט.
