חברי ועדת הכנסת אישרו היום (שני) ברוב של 10 תומכים מול 4 מתנגדים כי ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) יחליף בתפקיד יו"ר הוועדה את חברו לסיעה יולי אדלשטיין, כחלק מניסיון מפלגת השלטון להתמודד עם משבר הגיוס מול המפלגות החרדיות. כעת ההכרעה תעבור לוועדת החוץ והביטחון, שתצביע על המינוי באופן סופי.
יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ התייחס למהלך ותקף אותו: "הדחתו של אדלשטיין מוועדת החוץ והביטחון בגלל שיקולים פוליטיים היא בושה. אני מבקש לפנות היום לכל לוחמינו, בסדיר ובמילואים, ולומר להם: אנחנו לא ננטוש אתכם ולא נוותר. נמשיך להיות בוועדה, להוות לכם קול, ולעשות הכול כדי למנוע פגיעה בכם ובביטחון המדינה. לח"כ ביסמוט ולכל חברי הוועדה מהקואליציה יש אחריות - לעשות את מה שנכון לישראל, ולא למכור את ביטחוננו למען הישרדות פוליטית".
טיוטת חוק הגיוס
יעדי גיוס עולים בהדרגה, תנאי דחיית שירות וסנקציות אישיות
היו"ר היוצא אדלשטיין, פרסם לראשונה לפני ההצבעה את טיוטת חוק הגיוס. הטיוטה נשלחה לחברי ועדת החוץ והביטחון.
טיוטת החוק המעודכנת מציבה רף גיוס שנתי חדש ומופחת יחסית לשנה הראשונה לכניסת החוק לתוקף – 4,800 חיילים בלבד, מהם לפחות 35% לוחמים. גם בשנים שלאחר מכן, מתבצע עדכון הדרגתי של רף הגיוס: בשנה השנייה 5,760 חיילים, בשנה השלישית 6,840, וברביעית 7,920 – תוך שמירה על דרישה קבועה של 35% לוחמים.
החל מהשנה הרביעית, הדרישה משתנה ל-40% לוחמים, במטרה להגביר את שילוב החרדים בתפקידי לחימה ככל שיחלוף הזמן. אם היעדים לא יושגו, יופעלו סנקציות כלכליות על מוסדות הלימוד החרדיים.
באשר לסנקציות אישיות על תלמיד ישיבה שלא התייצב: איסור הוצאת רישיון נהיגה עד גיל 23; איסור יציאה מהארץ וביטול נקודות זיכוי במס הכנסה.
הטיוטה כוללת תנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה: לימודים בישיבה תורנית באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע. לעניין מיועד לשירות הנמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, הדבר יופחת מהיקף השעות.
על ראש הישיבה לוודא מי מתלמידי הישיבה שקיבל צו דחיית שירות – נמצא נוכח באמצעות זיהוי ביומטרי על בסיס יומי. קרי, על מפקח להפיק נתוני זיהוי בימוטריים לצורך השוואתם לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של תלמיד הישיבה.
באשר ליעדי הגיוס: לשנת 2025, יעד הגיוס שהוצב הוא 75%, בשנת הגיוס 2026 – 75% ובשנות הגיוס 2027-2028, יעד הגיוס יעמוד על 80%. בשאיפה, שהחל משנת הגיוס 2029, יעד הגיוס יעמוד על 100%.
אם שיעור המתגייסים בפועל, ביחס לרף המינימלי השנתי לגיוס בשנה מסוימת נמוך מהשיעור – לא תינתן תמיכה לישיבה בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל דחיית שירות.
במהלך הדיון בוועדה אמר אדלדשטיין: "זכרו את התאריך הזה, מבלי להפריז בחשיבותי - אם אודח היום, הכנסת כבר לא תהיה אותו הדבר". על חוק הגיוס הוסיף: "לכל אורך הדרך ביקשתי חוק הוגן ואמיתי, אבל נציגי הציבור החרדי לא רוצים גיוס. החלפת זהות היו"ר לא תשנה דבר, רק תוביל לכאוס לאור העובדה שצה"ל יוצא למבצעי אכיפה. ההצבעה היום היא המסמר האחרון בארון הקבורה של חוק הגיוס".
יו"ר דגל התורה חבר הכנסת משה גפני, הגיב למתווה: "יולי אדלשטיין הוציא את החוק היום לאחר שלפני שלושה שבועות לא הסכים להוציא את זה, כיוון שתלה תקוות שישאר יו"ר הוועדה ורק היום הבין שהוא מודח. קשה להאמין שאדם יהודי כתב דבר כזה. הכל אצלו זה פוליטיקה, שום דבר לא מעבר לכך".
לפני כשבועיים פורסמו במהדורת כאן חדשות הסעיפים שעוררו את זעמן של המפלגות החרדיות בנוסח לחוק הפטור מגיוס שהוצג להן. אחד הסעיפים עוסק בשימוש בוועדת חריגים לטיסות לחו"ל של מיועדים לשירות צבאי שלא התייצבו. לפי הנוסח, הוועדה תהיה בשליטת הצבא. בנוסף, בנוסח החוק נקבע כי ייעשה שימוש בשלילת רישיונות נהיגה.
סעיף שלישי שהמפלגות החרדיות לא מוכנות לקבל הוא זה שקובע כי בשנה הראשונה יגויסו 5,700 בחורים חרדים במקום 4,800. על פי נוסח החוק, כל מועמד לשירות ביטחוני יחוייל וישוב ליחידה לפני קבלת פטור משירות וכי הסנקציות יחולו עד גיל 30.
