היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום (שלישי) תצהיר לבג"ץ בו ביקרה את מדיניות הממשלה בנוגע לגיוס חרדים: "הצבא שלח בחודש יולי צווי התייצבות לכל חבי הגיוס מהציבור החרדי (54 אלף צווים), ועדכן על תכנית אכיפה שכוללת הגברת עיכובים ומעצרים וקיצור תהליך ההכרזה על השתמטות. צעד חיוני נוסף הוא הרחבת סל הסנקציות ושלילת הטבות ממשתמטים. נושא זה המצוי באחריות הממשלה טרם קודם".
לעמדת כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בדיוני המעקב [...] אין די בסמכויות המצויות בידי הצבא לשם מילוי שורות הצבא בהתאם לצרכים הביטחוניים העדכניים", נכתב בתצהיר. "לעמדתם, יש חשיבות רבה להרחיב את צעדי האכיפה האישיים כלפי משתמטים, וכן לשלול הטבות ממשתמטים – צעדים אשר מצויים בסמכות גורמים שונים בממשלה".
היועצת הבהירה כי הדרג המקצועי הציג הצעות לשיפור האכיפה ולהרחבת סל הסנקציות ושלילת הטבות אישיות שמעניקה המדינה, שאת חלקן ניתן לקדם באופן מיידי וללא צורך בחקיקה. "ההחלטה מונחת בשלב זה לפתחו של הדרג המדיני".
אתמול אושר סופית מינוי ח"כ בועז ביסמוט לתפקיד יו"ר וועדת החוץ והביטחון במקומו של ח"כ יולי אדלשטיין, כחלק מניסיון של הליכוד להתמודד עם משבר הגיוס מול המפלגות החרדיות. לפני ההצבעה פרסם אדלשטיין לראשונה את טיוטת חוק הגיוס עליה היה אמון.
טיוטת החוק המעודכנת מציבה רף גיוס שנתי חדש ומופחת יחסית לשנה הראשונה לכניסת החוק לתוקף – 4,800 חיילים בלבד, מהם לפחות 35% לוחמים. גם בשנים שלאחר מכן, מתבצע עדכון הדרגתי של רף הגיוס: בשנה השנייה 5,760 חיילים, בשנה השלישית 6,840, וברביעית 7,920 – תוך שמירה על דרישה קבועה של 35% לוחמים.
באשר לסנקציות אישיות על תלמיד ישיבה שלא התייצב: איסור הוצאת רישיון נהיגה עד גיל 23; איסור יציאה מהארץ וביטול נקודות זיכוי במס הכנסה.
לפני כשבועיים פורסמו במהדורת כאן חדשות הסעיפים שעוררו את זעמן של המפלגות החרדיות בנוסח לחוק הפטור מגיוס שהוצג להן. אחד הסעיפים עוסק בשימוש בוועדת חריגים לטיסות לחו"ל של מיועדים לשירות צבאי שלא התייצבו. לפי הנוסח, הוועדה תהיה בשליטת הצבא. בנוסף, בנוסח החוק נקבע כי ייעשה שימוש בשלילת רישיונות נהיגה.
סעיף שלישי שהמפלגות החרדיות לא מוכנות לקבל הוא זה שקובע כי בשנה הראשונה יגויסו 5,700 בחורים חרדים במקום 4,800. על פי נוסח החוק, כל מועמד לשירות ביטחוני יחוייל וישוב ליחידה לפני קבלת פטור משירות וכי הסנקציות יחולו עד גיל 30.
