דוח מבקר המדינה שפורסם הבוקר (רביעי) הציג כשלים רבים בניהול הממשלתי של התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל. הדוח רלוונטי גם למבצע "עם כלביא" מול איראן, בו פונו ישראלים רבים מבתיהם. המבקר: "בשעתה הקשה של מדינת ישראל, הניהול הכולל של הצד האזרחי היה לקוי, חסר וחלש".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת קשה על התנהלות הממשלה והציג מספר כשלים חמורים, ובראשם: אי הקמת גוף מתכלל, ריבוי מוקדים טלפוניים לא מתואמים והיעדר תמונת מצב אזרחית מלאה. הדוח, שנערך בין ינואר למאי 2024, מצביע על פערים מתמשכים ועל מחדלים של ממשלות ישראל מאז מלחמת לבנון השנייה, שפגעו ישירות ביכולת המדינה לספק מענה הולם לתושבים בעת חירום.
על פי הדוח, במשך 17 שנים, ממשלות ישראל לא השלימו את ההסדרה הנדרשת למינוי גוף אחד בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול התחום האזרחי בזמן חירום. הליקוי הזה, שהיה ידוע ומוכר במשך שנים רבות, בלט עוד יותר עם פרוץ המלחמה ופגע ביכולת הממשלה לספק מענה לצרכים המגוונים של האזרחים.
הדוח הטיל אחריות על כל הדרג המדיני, ובפרט על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על כך שלא הבטיח מענה הולם לכשל היסודי שהיה ידוע מאז מלחמת לבנון השנייה. ביקורת מיוחדת מופנית גם כלפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', על כך שלא מימש את סמכויותיו להפעלת המנגנון האזרחי ולא פעל למינוי גוף חלופי.
גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי ספג ביקורת על תפקוד פורום המנכ"לים, שפעל ללא סדרי עבודה ברורים ובלא קבלת החלטות מהותיות. המבקר קרא לדרג המדיני לפעול לאלתר לתיקון הליקויים, שכן "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה נרחבת מתמשכת".
"כשלים חמורים": חוסר יעילות שהפך לנטל על האזרחים
בשנת 2007 הועברה לשר הביטחון אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום, אך לשר ולגופים תחתיו - רח"ל, פקע"ר וגופים נוספים מעולם לא הוקנו הסמכויות לכך.
עם זאת, למרות שהוטלה עליהם האחריות על גיבוש תמונת מצב לאומית, המנ"ל (המרכז לניהול משברים לאומיים) ורח"ל (רשות החירום הלאומית) לא סיפקו תמונת מצב מלאה וכוללת של המצב האזרחי והושמטו נתונים מהותיים ממשרדים אזרחיים כמו משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד האוצר. הדוח קבע כי מצב זה יצר חסר בסיסי וחמור במידע עבור הממשלה, ופגע ביכולתה לקבל החלטות מבוססות.
בעקבות הכאוס הראשוני לאחר טבח 7 באוקטובר, הממשלה ניסתה להקים מספר מנגנונים לניהול העורף, אך כל הניסיונות כשלו. הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר הוסמך לטפל בכל ההיבטים האזרחיים, אך קיים רק חמש ישיבות במהלך שנה של מלחמת "חרבות ברזל", וכלל לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי שהיה אמור לשמש זרוע ביצועית שלו.
הקבינט החברתי-כלכלי לא עסק בצרכים דחופים כמו פיצוי לעסקים, קשיים בתעסוקה ומתן מענה פסיכולוגי, שהועלו על ידי השרים כבר בתחילת המלחמה. ראש המשל"ט שהחל לכהן רק שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, התפטר כעבור ימים ספורים בטענה שאין בידי המשל"ט את הכלים והסמכויות הדרושים.
הדוח הצביע על כך שמשרד האוצר ונציבות שירות המדינה לא פעלו במהירות הנדרשת לאיוש משרות ולתקצוב המשל"ט. בסופו של דבר, המשל"ט נסגר במרץ 2024, חודשיים וחצי בלבד לאחר שהחל לפעול.
כמו כן, המבקר מצא כי 48 מוקדי חירום טלפוניים הופעלו על ידי 33 גופים ממשלתיים (נכון לאפריל 2024), לעיתים באותם נושאים, בלי תיאום ביניהם. ריבוי המוקדים הוביל לקושי עבור הציבור לקבל שירות יעיל ומהיר, ואף יצר כפילויות. הדוח העלה חשש כי נדרשו פניות רבות לגורמים שונים, מה שהעצים את הנטל הבירוקרטי על האזרחים. לצד זאת, קמפיינים פרסומיים על קיומם של מוקדים אלו עלו למדינה כ-93 מיליון ש"ח במהלך ארבעת החודשים הראשונים למלחמה.
