איל ציר כהן, בכיר לשעבר במוסד ומי ששימש גם כראש צוות המשא ומתן לקטר מתחילת המלחמה ועד כניסת הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, התראיין הערב (שבת) בתוכנית "שבע" עם איילה חסון.
איל ציר כהן, ראש צוות המשא ומתן בקטר עד סיום כהונתו של הנשיא ביידן בבית הלבן, בריאיון בלעדי ל@AyalaHasson: "לא היינו קרובים לעסקה לפני טראמפ" | צפו בריאיון המלא pic.twitter.com/7raBV3Lz8j
— כאן חדשות (@kann_news) December 6, 2025
"ממשל ביידן ליווה את המשא ומתן בצורה מאוד משמעותית בשנת 2024, מרגע שקרס, נקרא לזה, הסבב הראשון", אמר. לדעתו, "היה חסר הבסיס העובדתי כדי לבוא ולהעריך ולהבין באמת, עד כמה בסופו של דבר המעורבות של ממשל ביידן ושל הגורמים שבסופו של דבר הוא שלח מטעמו - בלינקן וג'ייק סאליבן, עד כמה התרומה שלהם, הייתה לא קונסטרוקטיבית למשא ומתן".
כשנשאל האם לדעתו ממשל ביידן הכשיל את המו"מ, הוא השיב: "אני לא חושב שהם הכשילו, אבל אני חושב שהמדיניות שלהם בואכה מרץ-אפריל, עם ההסתכלות שלהם למסע הבחירות של ביידן, עם ההבנה שיש גורמים פוליטיים פנימיים בארה"ב שמסתכלים עליהם בעין לא טובה - השפיע משמעותית מאוד. לא ראינו למעשה לחץ לא על המתווכות, לא על החמאס עצמו, ולמעשה רוב הלחץ שראינו מממשל ביידן אני חושב שראינו אותו בעיקר על ממשלת ישראל".
לדבריו, "הביטוי של הדברים האלה היה בעיקר בכוונה לבוא ולהגיד שהמנופים המשמעותיים ביותר למשא ומתן בתקופה שבה היה קריטי, נבצרו מאיתנו. הנושאים של הסיוע ההומניטרי, הנושא של השימוש בחימושים בצורה קצת יותר חופשית".
לאחר מכן כהן אמר כי האמריקנים עצרו ייבוא של חימושים לישראל: "היו הגבלות משמעותיות ביותר בנושא שימוש בחימושים, וגם הנושא של כניסה לשטחים נוספים כולל רפיח. היו הרבה מאוד הסתייגויות של הממשל האמריקני בעניין הזה. זה קצת ציער אותי, כי לצד הסימפטיה והאמפתיה שהם הפגינו בצורה מאוד מופגנת כלפי המשפחות של החטופים".
לדבריו, "לא היינו קרובים לעסקה במהלך שנת 2024, עד אשר התחלף הממשל. היו עליות וירידות, הייתה תחושה של התקדמות ומה שנקרא 'צעד קדימה שניים לאחור'. לא היה, לא היינו קרובים 'כפסע' כמו שהיה בחלק מהדברים בתקשורת. לא היה שהיינו קרובים לעסקה".
לא ראינו למעשה לחץ מצד ממשל ביידן על המתווכות וגם לא על החמאס עצמו. למעשה, רוב הלחץ שראינו היה בעיקר על ממשלת ישראל. מסע הבחירות של ביידן השפיע באופן משמעותי מאוד
לפי כהן, הממשלה לעולם לא התנגדה לביצוע עסקה. "בכל הדרך אני הרגשתי שהממשלה רצתה בעסקה, היא רצתה בעסקה טובה. עסקה שבסופו של דבר יש לה משמעות אסטרטגית, ולממשלה יש אחריות על העניין הזה".
על האחריות של הגורמים השונים למחדל 7 באוקטובר, אמר: "אני לא הייתי שותף לתחקירים הפנימיים בשב"כ, רובם ככולם התנהלו במהלך השנה האחרונה, שנה שאני גם לא שירתתי. אבל כשאני מסתכל על הדבר הזה, זה ברור שהיה פה כישלון מאוד משמעותי. בשביל להגיע למסקנה או לתשובה של השאלה שאת שואלת צריך ממש לשבת ולקבל את הבסיס העובדתי, לנתח ממנו את המשמעויות, להגיע למסקנות".
על הנושא האיראני אמר: "איראן מאוד מסוכנת. אני חושב שבכלל, כל היריבים שלנו - חמאס, חיזבאללה ואיראן - יש להם כרגע אסטרטגיה אחת: הם רוצים לשמור את ישראל ברמת 'אי שביעות רצון נסבלת'. אי שביעות רצון - כי הם רוצים לפעול נגדנו. נסבלת - כי הם לא רוצים שכרגע נקום עליהם. הם רוצים את הזמן. המרכיב של הזמן הוא מרכיב חשוב. הם רוצים להרוויח זמן, לחזור, להתאושש, לתת לנו בצורה ככה מה שנקרא 'להזדחל חזרה' למקום שהם היו בו. חמאס חוזר לשטח".
"אסור לנו להסכים לדבר הזה. אסור לנו להסכים לתחושת אי שביעות הרצון הנסבלת הזאת. אסור לנו לחזור למדיניות של הכלה, למדיניות של אי-אחיזה בשטח, מדיניות שהיא לא מספיק התקפית. מדיניות שלא מרסנת את המתווכות שכל הזמן מה שנקרא מנסות לסדר את הדברים, וגם לא להיכנע ללחץ בינלאומי. כי בסופו של דבר, אם לא - אנחנו מועדים לחזור לאותה נקודה".
