ראש לשכת העיתונות הממשלתית במצרים מסר היום (חמישי) תגובה מצרית ראשונה להסכמה הישראלית לעסקת הגז בין המדינות, ואמר כי ההסכם המדובר הוא "עסקה מסחרית ותו לא, שנחתמה בהתאם לשיקולים כלכליים של השקעות ואין לה שום היבטים או הבנות מדיניות מכל סוג".
לדבריו, צדדי ההסכם הם חברות מסחריות בין-לאומיות שעובדות בשוק האנרגיה, כמו "שברון" האמריקנית, לצד חברות מצריות המתמחות בתחום הגז. הוא הוסיף כי אין התערבות ממשלתית ישירה בחתימה על החוזים המדוברים.
"ההסכם הוא במסגרת אינטרס אסטרטגי ברור של מצרים שמתבטא בחיזוק מעמדה כמרכז האזורי היחיד להעברת גז במזרח התיכון בהסתמך על תשתית מתקדמת והשקעות ענק בתחנות ההנזלה ורשתות המעבר, באופן שיבטיח את המשך הפעלת הנכסים האלה והעצמת הפקת התועלת הכלכלית מהם", הסביר.
רשוואן הזהיר שלא להיגרר ל"תעמולה או קמפיינים תקשורתיים עוינים המנסים להוסיף צביון מדיני להסכם מסחרי", והדגיש כי העמדה המצרית ביחס לסוגייה הפלסטינית היא "איתנה, לא השתנתה ולא תשתנה, ומתבססת על תמיכה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ודבקות בפתרון שתי המדינות".
אתמול מסר ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהרה לתקשורת שבה הודיע על אישור ההסכם עם מצרים, שסולל את הדרך לפגישה אפשרית בינו לבין הנשיא עבד אל-פתח א-סיסי בפלורידה בסוף החודש. מדובר בעסקה בהיקף של 112 מיליארד שקלים, מהם 58 מיליארד שייכנסו לקופת המדינה.
בהצהרה שקיים אמר נתניהו: "העסקה מחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית ותורמת ליציבות באזורנו. היא מעודדת חברות אחרות להשקיע בחיפוש גז במים הכלכליים של ישראל".
אישור ההסכם הגיע לאחר משא ומתן אינטנסיבי של מספר חודשים, שבו נקבעו מנגנונים שישפרו את מחיר הגז הטבעי למשק המקומי. במסגרת אישור ההסכם, מחויבים בעלי המאגר לחזור ולהציע את כלל חלופות המחיר, כפי שהוצעו במתווה הגז הראשון, לצד חלופה נוספת שלפיה יוגבל המחיר המקסימלי ליחידת חום עבור המשק הישראלי ל-4.7 דולרים צמוד למדד התעו"ז, מדד שעלה בעשור האחרון בפחות מאחוז לשנה בממוצע. בנוסף, מחויבים בעלי המאגר, למכור את הגז הטבעי במסגרת עסקאות קצרות-טווח במחיר שלא יעלה על מחיר עסקאות ארוכות טווח.
עוד בנושא
