הממשלה השיבה היום (ראשון) לבג"ץ כי היא "מקדמת הקמת ועדת חקירה ממלכתית–לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד" וכי לבית המשפט "אין כל סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
בתגובת הממשלה נכתב כי ועדת החקירה הפוליטית "תוקם על פי העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארה"ב לאחר אסון 9/11". כמו כן, בתגובתה טענה הממשלה כי "קיבלה אישור פעם אחר פעם מרוב חברי הכנסת בסוגיה זו". "האם ניתן לדחות עמדה זו של ממשלה נבחרת משום שמדובר כביכול בשיקול דעת שחורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות הרחב שיש לממשלה?!"
כמו כן, בתגובתה קראה הממשלה לבג"ץ לדחות את העתירות הקוראות להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט בשם עקרון הפרדת הרשויות. "החלטה על הקמת ועדת חקירה כפי שמבוקש בעתירות, נוגעת לעניינים ציבוריים-מדיניים, באופן מובהק וברור", לשון התגובה.
בנובמבר אשתקד הוציא בג"ץ צו על תנאי לממשלה לפיו עליה לנמק מדוע לא היא אינה פועלת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר. לפי הצו, על הממשלה להשיב עד לחודש ינואר 2026.
הבוקר הודיעו ראשי סיעות האופוזיציה כי לא יקחו חלק בדיוני ועדת החוקה על הקמת ועדת החקירה הפוליטית למחדל 7 באוקטובר. בהודעה המשותפת שהוציאו, כונתה הועדה העתידה לקום "ועדת הטיוח", ונכתב כי מדובר ב"ניסיון ציני להקים ועדה פוליטית שמטרתה אחת: בריחה והסרת אחריות ממשלת השבעה באוקטובר ומכישלונו האישי של נתניהו עצמו".
לפי הצעת חוק "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, הוועדה שתוקם במקום ועדת חקירה ממלכתית תמונה על ידי הקואלציה והאופוזיציה. תחילה צפוי להיות ניסיון למנות את חבריה ברוב של 80 חברי כנסת. אם לא יהיו הסכמות – הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה. אם האופוזיציה תסרב ליטול חלק במהלך, כפי שמסתמן, יו"ר הכנסת אוחנה הוא שימנה את הנציגים, ואזי כל חברי הוועדה ימונו למעשה ע"י הקואליציה.
כחלק מההחלטה, יקים ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדת שרים מיוחדת. ועדה זו תהיה אחראית על גיבוש המנדט של ועדת החקירה, כלומר, קביעת הנושאים שתחקור והתקופות שייבחנו. לוועדת השרים ניתנה מסגרת זמן של 45 ימים להגיש את המלצותיה לממשלה. בנוסף, נתניהו יהיה זה שיעמוד בראש צוות השרים שיקבע את מנדט ועדת החקירה.
