בג"ץ הפך את החלטתו וקבע היום (שלישי) בדיון בהרכב מורחב כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול למנות מועמד לנציב שירות המדינה כרצונו - ללא צורך בהליך תחרותי. עם זאת, צויין כי הממשלה צריכה לקבוע עתידית מנגנון מינוי ברור. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נותר בדעת מיעוט.
בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי. השופט דוד מינץ, שכתב את חוות הדעת המרכזית, קבע כי חוק שירות המדינה "אינו מטיל חובה לערוך דווקא הליך תחרותי", וכי לא נמצאה עילה להתערבות בהחלטת הממשלה למנות את הנציב באמצעות ועדת מינויים מיוחדת. עוד הודגש כי "לא הורם הנטל להוכחת שקילת שיקולים זרים", וכי מדובר במנגנון מינוי זהה לזה שנעשה בו שימוש במינויים קודמים.
עם זאת, השופט מינץ הדגיש כי יש להבחין בין הדין המצוי לדין הרצוי, וציין כי "אף אם הליך תחרותי עשוי להיטיב עם בחירת נציב שירות המדינה, לא די בכך כדי לחייב את הממשלה לעשות כן". עוד נקבע כי אין מדובר בהחלטה "בלתי סבירה באופן קיצוני", וכי אין בעיקרון השוויון כשלעצמו כדי לכפות הליך תחרותי במינוי לתפקיד זה.
מנגד, הנשיא יצחק עמית, בדעת מיעוט, הזהיר כי מנגנון המינוי שנבחר "מקנה לראש הממשלה שליטה דה-פקטו על המינוי", וכתוצאה מכך "נפתח פתח למינוי פוליטי". לדבריו, הפטור ממכרז הקבוע בחוק אינו פטור גורף מהליך תחרותי, ותכלית החוק היא "שימור עצמאותו ואי-תלותו של נציב שירות המדינה". הנשיא הוסיף כי בנסיבות העניין "קם ספק ממשי כי החלטת הממשלה התבססה רק על שיקולים ענייניים".
בדיון השתתפו נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר.
