ביום ה-500 למלחמה יצאו הבוקר שורדי יישובי העוטף למחאה בצומת הקשתות בשער הנגב. המוחים, שיצעדו גם בבארי ובניר עוז, קראו לצום של 500 דקות וחשבון נפש, כך פורסם היום (שני) בתוכנית "הבוקר הזה" עם אריה גולן.
"גם אחרי 500 יום אנחנו לא מאמינות", מספרת עירית להב, שניצלה יחד עם בתה לוטוס בניר עוז. "לפעמים אני צובטת את עצמי – זה אמיתי?! בלתי נתפס שמדינה מזניחה חטופים". האם והבת ניצלו בזכות תושייה: "פירקתי את שואב האבק וקשרתי איתו מחבט מעץ. מחבלים נכנסו שש פעמים לבית, אבל לא הצליחו לפתוח את דלת הממ"ד".
"הכי כואב לי שאף אחד מהשרים לא אמר שהוא מצטער וביקש סליחה", היא מוסיפה. "ראש הממשלה עדיין לא ביקר אצלנו. אף אחד!"
נעמי נגלר בונה מעין הבשור, חברת קיבוץ בארי 30 שנה, מתקשה לעכל: "אי אפשר להבין את גודל ההפקרה. המועצה חצר קטנה, כולם מכירים את כולם. והשדות ירוקים אבל הכאב לא פג ויש לנו שם עוד חברים יקרים שיושבים שם ולא יודעים עליהם שום דבר ונמקים מיום ליום".
אייל הלפרין מקיבוץ צאלים, שעוסק בהקמה מחדש של האזור, מתאר את השבר: "אף אחד לא תיאר לעצמו שזה ייקח 500 יום. אני זוכר שעוד בתור ילדים היינו נוסעים עם ההורים שלנו לעזה, מסתובבים בשווקים באופן חופשי בלי פחד. ביום אחד הכל התנפץ".
נועם חן מעין הבשור מזהיר מפני הסכנה המתמשכת: "גם עכשיו היו הפגנות מול ניר עוז 300 מטר. אנחנו בתור תושבים יודעים – ברגע שנתנו להם להפגין ולהפריח בלונים – התוצאה היא 7 באוקטובר".
