"לפני כשמונה שנים הייתי עם הרב שטיינמן ברכב בירושלים ואז נכנס איל ההון זאב וולפסון ז"ל לרכב", סיפר לדסק הכלכלי של "כאן" הרב יעקב רוזנשטיין, שהיה מקורבו, תלמידו ודובר הבית של הרב שטיינמן. "הרב אמר לוולפסון שהוא צריך חצי מיליון דולר עבור ארגון ההחזרה בתשובה 'לב לאחים' לצורך רישום תלמידים. וולפסון פתח את דלת הרכב ויצא. הרב שאל אותו 'לאן אתה הולך?', וולפסון השיב לו 'אני הולך להביא את פנקס הצ'קים מהרכב שלי'. אחרי שתי דקות וולפסון חזר עם הפנקס, רשם צ'ק של חצי מיליון דולר ונתן אותו לרב".
פטירתו של מנהיג הציבור החרדי-הליטאי, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן בן ה-104, מהווה מכה רוחנית והנהגתית קשה לרבבות מעריציו. אך היא גם טומנת בחובה פגיעה בפן מוכר הרבה פחות במגזר הכללי – המצב הכלכלי של אלפי משפחות חרדיות דלות אמצעים, מוסדות לימוד ועמותות צדקה.
כדי להבין את כוחו הכלכלי של הרב שטיינמן כדאי להסתכל על "כולל", מעין ישיבה שבה לומדים אך ורק גברים נשואים. הכולל מעניק ללומדים, שמהווים מחצית מכלל הגברים הנשואים במגזר החרדי, מלגת קיום בסיסית, שמאפשרת להם להשקיע את זמנם במשך היום בלימודים תורניים. מימון הכוללים נשען בחלקו הזעום על תקציב המדינה, וברובו הגדול על תרומות מ'נדיבים' - טייקונים חרדים, בעיקר מחו"ל, התורמים סכומי עתק עבור החזקתם הכלכלית של לומדי התורה.
בדרך כלל, ה'נדיבים' הללו מחזיקים ב'קו פתוח' ובגישה ישירה לבתיהם של אחד או יותר מגדולי ישראל (כינוי לרבנים הבכירים ביותר במגזר, כשבראשם עמד הרב שטיינמן). הם באים אל הרבנים כדי להתייעץ לאן להפנות את התרומות, וגם כדי לזכות מפעם לפעם בברכותיהם. אצל הרב שטיינמן התרכזה קבוצה חריגה בגודלה ובכוחה הפיננסי של אילי הון חרדים, שנתנו על פי הוראתו מיליונים בלי להניד עפעף. די היה בכך שהרב שטיינמן היה מתקשר לאחד מהם ומורה לו לתרום סכום משמעותי לכולל או לארגון חרדי אחר והטייקון היה מבצע את ההוראה באופן מידי. על פי הערכות, בזכות הרב שטיינמן נתרמו למוסדות החרדים מאות מיליוני דולרים.
הרב שטיינמן בשיעור תורה עם תלמידים בביתו (צילום: פלאש 90)
"הוא היה מנער את העשירים מחו"ל בלי מילים יפות וליקוקים"
ישנם סיפורים רבים על השפעתו של הרב על אילי ההון. הרב מרדכי בלוי, יו"ר 'משמרת הקודש והחינוך' ומקורבו של הרב שטיינמן, תיאר מקרה שבו אחד הפילנתרופים רצה שהרב יחרוט את חתימתו על שעון יקר. "הרב שטיינמן הסכים שיביאו אליו לבית מחרטה וחרט את חתימתו על השעון", סיפר בלוי, "ובלבד שאותו תורם ייתן סכום עתק למען המטרה שהרב ביקש. הייתי עד לא פעם ולא פעמיים שהגיע תורם גדול ואמר שהוא יכול לתת איזה סכום, והרב אמר לו לא, אתה יכול לתת יותר. הוא היה זה שמנער את העשירים מחו"ל בלי מילים יפות וליקוקים, 'כמה אתה נותן לתרומה, מה יהיה לך מהכסף? לא תיקח את זה לקבר'. אנשים עשירים היו משאירים אצלו סכומים לצדקה כראות עיניו כי היו בטוחים שיחלק לדברים הנכונים, ומנגד מוסדות במצוקה היו באים אליו, והוא היה אומר 'תבוא אלי כל ראש חודש' (המקביל לעשירי לחודש במגזר העסקי - ע"ו) ועמד וחילק בכל ראש חודש לכל אחד כפי שצריך. בעבר הקפיד לספור ולחלק לבד, רק בשנים האחרונות, כשהוא כבר לא הכיר את כל השטרות, אז הוא ביקש עזרה מבני הבית הנאמנים".
גדול התורמים היה שמעון גליק (63), שמתגורר במונסי שבארה"ב ועוסק ביהלומים. גליק היה בקשר עם הרב במשך יותר מ-20 שנה וכל בקשה כספית שהתקבלה מהרב זכתה למענה. ב-2010 יצא הרב שטיינמן למסע מיוחד לחיזוק הקהילות היהודיות בארה"ב במימונו המלא של גליק, שאף הטיס אותו במטוסו הפרטי. בחודש מאי 2012 השתלטה חצרו של הרב על העיתון הליטאי 'יתד נאמן' וגליק מונה ליו"ר חברת יתדות, שהחזיקה בעיתון. לפי הערכות, גליק השקיע ביתד נאמן מיליוני שקלים רבים בהוראת הרב שטיינמן כדי לחזק את ההון הכלכלי של העיתון.
הרב שטיינמן במטוסו של שמעון גליק (צילום: שוקי לרר, בחדרי חרדים)
מיליארדר נוסף שהיה מקורב מאוד לרב הוא דן גרטלר (44), שמתגורר בבני ברק. גרטלר מימן מידי חודש אלפי אברכים לצד תרומה לארגוני חסד וצדקה. כתב כיכר השבת ישראל כהן אמר ל"כאן" כי "גרטלר פעל בנושאים ציבוריים וקהילתיים על פי הוראותיו של הרב שטיינמן. בזכותו הטייקון נחשב כיום לאחד מגדולי מחזיקי התורה. גם בנושאים פוליטיים פנימיים בציבור הליטאי שמע גרטלר לסמכות הרב שטיינמן". מקרה נוסף מתאר הרב יעקב רוזנשטיין: "לפני מספר שנים, בערב חג הפסח, הגיע הרב לביתו של גרטלר, לאחר שאחד ראשי מהכוללים הגדולים, שבו לומדים מאות אברכים, לא יכל לשלם לאברכים משכורות בערב החג. הרב אמר לגרטלר שאי אפשר להיכנס לליל הסדר כשלא שילמו לאברכים משכורות. בעקבות כך, גרטלר לקח את העול על עצמו והזרים באופן מידי מאות אלפי שקלים לאותם אברכים".
רפאל הררי, הבעלים של חברת התרופות Steba Biotech, גם נמצא ברשימת אילי ההון בחצרו של הרב שטיינמן. הררי, שמתגורר כיום בז'נבה, תמך במוסדות תורה וחסד ואף מימן את מסעותיו של הרב שטיינמן לחיזוק הקהילה היהודית בצרפת. "הרב שטיינמן ראה עצמו כאחראי לא רק לרוחניות של יהדות ישראל אלא אחראי ברמה העולמית ולפיכך נסע מספר פעמים אל יהדות התפוצות", אמר העיתונאי ישראל כהן. "הררי העניק את מטוסו הפרטי לטובת המטרה ואף סייע בכל הוצאות המסעות ובהמשך השתתף בהחזקת תורה וחסד על פי הוראותיו של הרב שטיינמן".
רפאל הררי (רביעי מימין, מביט למצלמה) עם הרב שטיינמן (צילום: שוקי לרר, בחדרי חרדים)
חשש לפגיעה קשה ברשתות הכוללים
כעת, עם פטירתו, קיים חשש כבד במגזר החרדי כי מוסדות וארגונים רבים, בדגש על רשתות 'כוללים', יינזקו כלכלית באופן קשה. החשש הוא שלא יהיה מי שיוכל להפעיל סמכות כזו ולגייס במהירות תרומות עתק מאותם אילי הון.
הרב אלחנן ויסבורד, ראש רשת הכוללים 'יששכר באוהליך' שמונה כ-20 סניפים שבהם לומדים אלפי אברכים, זוקף את הצלחת הכולל לרב שטיינמן. "הקמתי את רשת הכוללים לפני כ-12 שנה, כשנכנסתי לבקש ברכה מהרב והוא ביקש ממני להחזיק עשרה אברכים וכך יהיה לי הצלחה", סיפר ויסבורד לדסק הכלכלי של "כאן". "לאט לאט הוא ביקש שאוסיף עוד תלמידים וכיום ברשת יש 2,000 אברכים. עד היום בקופת רשת הכוללים עברו למעלה ממאה מיליון דולר, כאשר בשנים האחרונות המחזור השנתי עומד על 15 מיליון דולר והכל בזכותו של הרב. לפני שלוש שנים היתה תקופה קשה שלא שילמנו משכורות במשך מספר חודשים. אז נכנס איזה איל הון לרב שטיינמן וסיפר לו שראה פרסומים שחסר כסף לכוללים. הרב שאל אותו האם הוא יכול לעזור, ולאחר שהשיב בחיוב, אמר לו שחסרים 2 מיליון דולר. למחרת הכסף היה בחשבון של הכולל".
הרב שטיינמן עם הרב אלחנן ויסבורד
גנבה שהתרחשה בביתו של הרב ב-2010 היא דוגמה לתלות הרבה של המוסדות. באותה שנה נפרץ ביתו של הרב שטיינמן ונגנבו 50 אלף דולר במזומן וצ'קים בסך מאות אלפי שקלים שהיו מיועדים לחלוקה לצדקה. לפי אתר כיכר השבת, בשל הגניבה לא חולקה התמיכה הכספית באותו החודש.
מקבל את בכירי האומה בדירת חדר וחצי בבני ברק
הרב שטיינמן, שנולד ב-1913 בעירייה קמניץ שבבלארוס, היה נשוי לתמר ולזוג היו שתי בנות ושני בנים. לישראל הגיע הרב ב-1945 והחל בפעילות תורנית. במהלך השנים עמד הרב שטיינמן בראש מוסדות חינוך רבים, בהם הישיבה בכפר סבא וישיבת פונוביז' לצעירים בבני ברק. ב-2001, לאחר פטירת מנהיג הציבור הליטאי הרב אליעזר מנחם שך ז"ל, קיבלו הרב שטיינמן והרב יוסף שלום אלישיב ז"ל את הנהגת הציבור החרדי. כל עוד היה הרב אלישיב בחיים, הוא זה שהכריע בהחלטות כבדות המשקל. עם פטירתו ב-2012, לקח הרב שטיינמן את המושכות לידו. דעותיו של הרב שטיינמן היו מתונות מקודמו בתפקיד - הוא האמין ביחס סובלני יותר לבני הציבור החרדי שבחרו לעזוב את הישיבות ולצאת לשוק התעסוקה והאקדמיה.
הרב שטיינמן (במרכז עם חליפה וכובע) בחברת תלמידיו בישיבת חפץ חיים בכפר סבא ב-1950
בנוסף, לרב היתה השפעה פוליטית משמעותית - יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יעקב אשר ואורי מקלב, חברי הכנסת מטעם דגל התורה, ראו בו מנהיג רוחני. השלושה התייעצו איתו בכל שאלה גורלית.
למרות הכוח הכלכלי העצום שהחזיק בידיו, הרב שטיינמן עצמו חי בדירת חדר וחצי מרופטת בבני ברק, ישן על מיטת סוכנות ישנה והשתמש בכיסא עץ רעוע לישיבה. הנאות חומריות מעולם לא שיחקו תפקיד בביתו שברחוב חזון איש 5, למרות שמאות מיליוני דולרים התגלגלו בין כותלו. בתקשורת החרדית פורסם, שלפני מספר שנים, מנכ"ל חברת טמבור הגיע לביתו של הרב כדי לקבל ברכה, ולאחר שנחשף לתנאים העלובים הציע לשפץ ולצבוע את הבית על חשבונו – אך נתקל בסירוב מוחלט.
"ב-2010 ערך שמעון פרס ז"ל, שכיהן אז כנשיא, ביקור היסטורי בבני ברק וביקש לבקר בביתו של הרב שטיינמן", סיפרה לדסק הכלכלי של "כאן" איילת פריש, מי שהיתה היועצת הבכירה של פרס בתקופת כהונתו כנשיא. "הנשיא הגיע לביתו, ישב על שולחנו והשניים ניהלו שיחה ארוכה על מצב המדינה. פרס נפעם מחכמתו העמוקה והגדולה של הרב, מצניעותו ומכך שגר בבית קטן ופשוט מאוד. הוא נכנס לאוטו מלא במרץ והתרגשות לאחר השיחה עם הרב ומלא התפעלות מהצלילות, החכמה והמנהיגות. מאוד שמח על ההזדמנות הנדירה ועל כך שכנשיא הגיע לבקרו ולכבדו".
שמעון פרס בפגישתו עם הרב שטיינמן (פלאש 90)
על פי הערכות, המנהיגים שיחליפו את הרב יהיו הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטין, שנחשבים לרבנים הבכירים של הציבור הליטאי.
