בחמשת הימים האחרונים התרחבו הפגנות האזרחים ברחבי איראן, שמוחים על המצב הכלכלי.
חיי האזרחים באיראן לא קלים. נשיא איראן חסן רוחאני אמנם הצליח להוריד את האינפלציה במדינה לכ-10%, אחרי שעמדה על מעל 40% בשנת 2013. אך המחירים עדיין יקרים ושיעורי האבטלה במדינה נשארו גבוהים ועומדים היום על 12.6%. בקרב צעירים עד גיל 25 המצב חמור אף יותר: לפי נתונים רשמיים, כ-30% מהצעירים במדינה מחפשים עבודה ולא מוצאים. חוקרים שמתמחים במזרח התיכון טוענים כי שיעור האבטלה בקרב צעירים גבוה אפילו יותר ומגיע למעל ל-40%. כלומר, על כל חמישה צעירים שמחפשים עבודה – רק שלושה מצליחים למצוא.
מפגינה במחאות באיראן. לפי הערכות, שיעור האבטלה בקרב צעירים גבוה מ-40% (צילום: AP)
הסיבה המרכזית למשבר הכלכלי באיראן נעוצה בסנקציות שהוטלו עליה בשל פיתוח תוכנית הגרעין שלה.
איראן מחכה למשקיעים הזרים
הסנקציות פגעו מאוד בתעשיית הנפט במדינה. מדינות אירופה וארה"ב הפסיקו לקנות נפט איראני, ואיראן נאלצה לפנות למדינות כמו פקיסטאן, סין והודו כדי שירכשו את הנפט שלה. האיראנים כל כך רצו למכור להם נפט, עד שאפילו הרשו להודו לרכוש נפט ולשלם ברופיות, במקום בדולרים כפי שנהוג בדרך כלל. בעקבות הסנקציות, ייצוא הנפט שלה ירד משמעותית - ב-2008 איראן יצירה כ-4 מיליון חביות נפט ביום, ואילו ב-2012 ההיקף עמד כבר על 2.75 מיליון חביות ביום.
לא רק יצוא הנפט נפגע, אלא כל יצוא הסחורות הצטמצם בחדות. ב-2012 הוא עוד עמד על 104 מיליארד דולר, אך ב-2015 היקף היצוא צנח ל-66 מיליארד דולר בלבד.
הסנקציות הגבילו גם את מערכת הבנקאות במדינה. הבנקים נאלצו להתחייב שלא יעבירו כספים שימשו לטרור או לפיתוח תוכנית הגרעין. אך, הם המשיכו להעביר כספים למטרות שנחשבו בעיניהם "צדקה", כמו תמיכה בארגון הטרור חיזבאללה. כתוצאה מכך פעולת הבנקים האיראנים בעולם הוגבלה, ובשלבים מסוימים אף נותקו הבנקים במדינה ממערכת העברת הכספים הבינלאומית. בדו"ח שפרסמה קרן המטבע בדצמבר האחרון, נכתב כי המדינה חייבת לערוך רפורמה במגזר הבנקים שלה.
ירידת מחירי הנפט בעולם בשנתיים האחרונות פגעה עוד יותר בהכנסות הממשלה. מדינות החברות באופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) הכריזו בשנה שעברה על הסכם שמחייב את כל החברות בארגון ואת רוסיה (רוסיה היא אחת משתי יצואניות הנפט הגדולות בעולם) להקפיא את תפוקת הנפט שלהן, כדי להפחית את כמות הנפט בשוק – ולגרום לעלייה במחירים. איראן הוחרגה מההסכם זה, כדי שתוכל להמשיך לפתח את תעשיית הנפט שלה אחרי שבתחילת 2016 הוסרו חלק מהסנקציות על המדינה בעקבות הסכם הגרעין שעליו חתם נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה. כיום, איראן מייצרת כבר כ-4.3 מיליון חביות נפט בכל יום.
אזרחי המדינה קיוו כי הסרת הסנקציות תביא לשיקום מהיר של הכלכלה. אך אחרי שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, הוא החריף את הטון שלו נגד איראן. חברות רבות שהבטיחו שישקיעו במדינה, העדיפו להמתין עד שיתבהרו הדברים וההשקעות, כמו מפעלים ופרויקטים חדשים, לא זרמו למדינה.
ב-2011 היקף ההשקעות הזרות הישירות באיראן הגיעו לשיא של 4.3 מיליארד דולר, ואילו ב-2015 היקף ההשקעות צנח ל-876 מיליון דולר. בעשור האחרון ניסתה ממשלת איראן להפריט חברות ממשלתיות כדי לפתוח את השוק למשקיעים זרים. אבל מי שרכש את החברות היו בעצם קרנות פנסיה וגופים מוסדיים שגם הם נשלטים בבעלות במדינה – ובעצם איראן העבירה כסף מכיס אחד לכיס השני.
נשיא איראן חסן רוחאני. האינפלציה ירדה, האבטלה עדיין גבוהה (צילום: shutterstock)
בעיה נוספת איתה מתמודדת איראן היא העלייה בשחיתות. בשנות הסנקציות הקימה המדינה רשת סתרים שנועדה לסייע לה לעקוף את ההגבלות הבינלאומיות בהסתר – דבר שעודד יצירה של כלכלה שחורה ושחיתות של גורמים המקורבים למשטר. לפי הערכות הבנק העולמי, 38% מהפעילות הכלכלית באיראן היתה "לא רשמית" וזה עלה לממשלה באובדן מסים של יותר מ-12 מיליארד דולר בשנת 2015.
ממשלת איראן מנסה להילחם בשחיתות, ואף מעמידה לדין עבריינים. כך, במאי 2016 הוטל על המיליארדר האיראני באבאק זאנג'אני עונש מוות אחרי שהממשל טען שהוא החביא הכנסות של 2.8 מיליארד דולר ממכירת נפט – הכנסות שהיו אמורות להגיע לידיה.
קרן המטבע מאמינה שלאיראן יש פוטנציאל
בשונה ממדינות אחרות במפרץ הפרסי, איראן לא תלוי לחלוטין בנפט. יש לה כלכלה הרבה יותר מגוונת שיכולה לעזור לה להילחץ מהמשבר.
היא מייצאת פלדה ויש לה תעשייה כבדה. היא אמנם לא מובילה עולמית בתחום כמו הסינים או הקוריאנים, אבל יש למדינה מסורת תעשייתית מפוארת. בנוסף, יש באיראן תעשיית רכב, ופועלות בה יצרניות כמו פז'ו ורנו הצרפתיות. יש באיראן גם שלל מותגי רכב מקומיים שלא שמעו עליהם במדינות המערב כמו סאיפה וסאמאנד.
רכב מסוג סאמאנד. מיוצר באיראן (צילום: CC BY-SA 3.0, Meysam - Own work)
חוץ מתכנית הגרעין הידועה של איראן, יש במדינה גם תעשיית נשק מתוחכמת שאחראית על ייצור הטילים במדינה, ייצור שמעיד על יכולות טכנולוגיות גבוהות. גם המחקר האקדמי במדינה בתחום המדעים מתפתח, ובשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר המאמרים האקדמיים שמפרסמים מומחים איראניים בתחומי ההנדסה, הכימיה והפיזיקה. "זו לא כלכלה נחשלת. בעייתית, אבל לא נחשלת", אמר ל"כאן כלכלי" פרופ' מאיר ליטבק, ראש המכון ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.
למרות הקשיים, למדינה, שבה מתגוררים 80 מיליון אזרחים, יש עדיין פוטנציאל רב. רק בדצמבר פרסמה קרן המטבע הבינלאומית הערכות שלפיהן כלכלת איראן תשתקם השנה בקצב מהיר אחרי שנים של סנקציות. ניצני צמיחה כבר נראו בתחילת שנה שעברה. בשלושת החודשים הראשונים של 2017, צמחה כלכלת איראן ב-12.9%.
israelf@kan.org.il
