נשים בעמדות מפתח – פעם זה לא היה מובן מאליו, אבל היום המצב הוא אחר לגמרי. ד"ר קרנית פלוג היא נגידת בנק ישראל, רקפת רוסק-עמינח היא מנכ"לית בנק לאומי, איילת שקד היא שרת המשפטים, שריל סנדברג היא מספר שתיים בפייסבוק, מאריסה מאייר היא מנכ"לית יאהו, והרשימה עוד ארוכה. אבל האמת היא, שעדיין לא מדובר בתופעה רווחת.
גם בשנת 2018 נשים בעמדות מפתח הן מיעוט - כמעט בכל המדינות המפותחות, וכמובן גם אצלנו. רק 3% מיושבי ראש הדירקטוריונים בישראל הן נשים, ורק 5% מהמנכ"לים במשק הן מנכ"ליות. דהיינו, שיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים הוא נמוך מאוד, ודאי ביחס לנוכחות שלהן באקדמיה ולחלק שלהן בשוק העבודה. אז למה הפערים בין הגברים לנשים נשמרים, אף שאנחנו חיים בעידן שבו המודעות לפערים הללו וההשקעה לצמצומם – גדולה כל כך?
חוקרים רבים בכלכלה מנסים לענות על השאלה הזאת. שניים מהם, אורי גניזי וג׳ון ליסט, החליטו לבדוק אם נשים משתכרות פחות מגברים ונמצאות בהרבה פחות עמדות מפתח מהם - בגלל שהן פחות תחרותיות. ליתר דיוק, האם תחרותיות והישגיות הן תכונות ששייכות רק לגברים?
שני החוקרים הלכו לבתי ספר יסודיים ברעננה, וביקשו מבנים בכיתות ד' לרוץ ספרינט של 40 מטר. במקצה הראשון כל ילד רץ לבד ונרשמה לו תוצאה אישית, ואילו במקצה השני כל הבנים התחרו ביניהם. התמונה הייתה ברורה - הבנים רצו מהר יותר בתחרות. כשגניזי וליסט עשו את אותו הניסון עם תלמידות, התמונה שוב הייתה ברורה, אך שונה. הבנות השיגו את אותה התוצאה בדיוק, גם כשרצו לבד וגם כשרצו יחד.
כשהסטיגמות משפיעות על אומת הסטארט-אפ ב-2018
שני הכלכלנים עשו עוד כמה ניסויים דומים, שבהם השוו בין נשים לגברים בגילאים שונים. המסקנה תמיד הייתה זהה - בנות לא אוהבות להתחרות, וזה כנראה מה שמשפיע על הישגיהן. אבל גניזי וליסט לא נכנעו ל"תוצאות השוביניסטיות" האלה, והחליטו להרחיק עד הודו, כדי לשהות במחיצתו של שבט הקאסי המטריארכלי.
הסדר החברתי בשבט הוא הפוך, והנשים הן אלו ששולטות – הסבתא היא ראש המשפחה, לגברים אין רכוש, והגבר מאמץ את שם משפחתה של אשתו לאחר החתונה. זוכרים את הניסוי ההוא ברעננה, שבוצע לאחר מכן גם בשיקגו? אז בשבט הקאסי התוצאות היו הפוכות לחלוטין. הנשים, שנולדו למציאות שבה הן השולטות והמחליטות, הפגינו את המוטיבציה לנצח ולהצליח. יותר מהגברים כמובן.
כלכלנים רבים שחיפשו תשובות כלכליות לשאלת קידום והצלחת נשים מצאו, כמו במחקר הזה, שהתשובה נמצאת בעיקר בממד התרבותי. אז מסתבר שסטיגמות והנחות יסוד מיושנות - משפיעות על הכלכלה באופן ישיר גם ב-2018, גם אצלנו באומת הסטארט-אפ. גם במדינות המפותחות ביותר בעולם, כשהתנאים ליצירת שוויון הם הכי טובים שיש, כשהחקיקה מעודדת ואף מחייבת שוויון הזדמנויות בין המינים - זה עדיין לא מספיק כדי להביא יותר ויותר נשים אל הצמרת.
