עשה מהלימון-לימונדה: משה חוגג ללא ספק נלחם בגזענות, בוודאי נפגע מההתנהלות, אבל לא התכוון באמת לנטוש את בית"ר ירושלים ואת חלומות האליפות. היה כאן ספין תקשורתי (מבורך בחלקו) שישיג שלוש מטרות: מיגור או מיזעור הגזענות, הגדלת קצב מכירת המינויים - שחוגג היה מאוכזב ממנו קשות, וגם: קביעת הכותרות באתרי הספורט - לא תמצאו את אלה הלא מחמיאות על תביעות כאלה ואחרות, אלא את אלה על הפגנות תמיכה ו"תשובה מוחצת לגזענות". בית ספר ליח"צנות.
יש צ'אנס שני לרושם ראשוני: למרות היכולת הפושרת והתוצאה הלא מרשימה, דווקא ראיתי כמה דברים טובים בהפועל באר שבע של פתיחת העונה. נכון, נאור זה לא מאור, אבל סבג למשל היה נקודת אור. אצל עדן שמיר רואים מייד את ראיית המשחק, ורק חסר את ההוא שייתן את הפס המתוחכם ואת החדות של שחקני החוד. אם וכאשר מליקסון הקוסם יחזור (בריאות!) - מצוין, אבל גם ספורי, מארין וממן יכולים לעשות להגנות בלגן. חבל רק שהמנודה עזרא נמחק כבר מזמן.
לא מתקנים מה שלא מקולקל. האלופה עשתה שינויים מינימליים ודי בצדק. קאדר השחקנים שלה הוא איכותי ואפילו התחזק מהעונה שעברה עם כמה מושאלים צעירים, שחזרו אחרי טבילת אש מוצלחת בליגה הבכירה. עוד רכש אחד-שניים ולא צריך לגעת יותר. הלקח מהעונה של האלופה הקודמת הוא בוודאי, שאסור לשנות יותר מדי. זה יוצר מרמור ותסכול גדול. תקף לא רק באדום, אלא גם בצהוב-כחול.
בלי להשתגע. הניסו-נובים בונים קבוצה טובה. מאור בוזגלו זה בינגו מקצועי ושיווקי וגם שאר ההתנהלות כרגע נראית שקולה והגיונית. אוראל דגני ואדי גוטליב יעזבו? גם ככה לא כזה להיט. מדובר אומנם בשני בלמים טובים, אבל גם צמד של שיר צדק ורז שלמה יכול לנפק לנסים אביטן תוצאות דומות. לא אלה ולא אלה שוברי שוויון, השיקול הכספי בהחלט צריך להילקח בחשבון.
ראיתי בקיץ את מחאת אוהדי מכבי חיפה והתקשיתי להבין. יעקב שחר הרי רכש לא מזמן את ירדן שועה בסכום שיא, והוסיף לבלבול את יובל אשכנזי ודולב חזיזה - משחקני הליגה המצטיינים. יש צעירים מוכשרים וגם ישתלבו זרים חדשים. למה זה לא מספיק? אילו כוכבים ישראלים גדולים יש בשוק, ומה עוד בהתנהלות לא מתאים שצריך כבר להרים קול זעקה? עד כדי כך מפריע שהחולצה של גרשון עדיין ירוקה?