עונת 22/23 הסתיימה לה בליגות הנמוכות ובשבוע שעבר עלתה לליגה הלאומית איחוד בני שפרעם, קבוצה שהוקמה על חורבותיה של הפועל שפרעם, שהתפרקה ב-2018, מאז הקמת הקבוצה המחודשת, הקבוצה עלתה לליגה הלאומית בתוך ארבע שנים בלבד. היא למעשה מצטרפת לקבוצות נוספות מהמגזר הערבי שהעפילו לליגות הבכירות.
לפי נתוני אפליקציית תוצאות הספורט 365Scores, בקבוצות הערביות מתעניינים 206,117 ישראלים. בני סכנין מעוררת הכי הרבה עניין ו-95,969 ישראלים עוקבים אחריה. מכבי בני ריינה שנייה עם 35,200 ישראלים, הפועל אום אל פאחם - 26,642 ישראלים, מכבי אחי נצרת - 21,846 ישראלים ומ.ס כפר קאסם - 18,296 ישראלים. באפליקציה בדקו גם את רמת ההתעניינות בליגה הלאומית לפי שפה. 115,082 אוהדים עוקבים אחרי הליגה בעברית, ועוד 16,256 אוהדים בשפה הערבית.
האזינו | כאן ספורט
חורן סריבקיאן, עורך תוכן ב-365scores, התייחס לנתונים: "אני עוקב אחר כל הליגות בישראל ושם לב שיש המון שחקנים כישרוניים ממוצא ערבי ברחבי הארץ, רובם נמצאים בליגות הנמוכות בשל היעדר תנאים, והעובדה שהמגזר הערבי מזנק לשתי הליגות הבכירות, זה יוצר תחרות ונותן במה לשחקנים הערבים. אנחנו גם רואים את זה באפליקציה - אם יש דבר אחד ומרכזי שניתן לראות אצל אוהדי הספורט, הוא החיפוש התמידי אחר עדכונים בזמן אמת, כמה שיותר מהר, עם פוקוס במגזר הערבי בכל מה שקשור לליגה הלאומית".
"בשנים האחרונות הפער בן המגזר הערבי והיהודי מתחיל להצטמצם", אמר דאפר מחמיד, כתב ושדר באתר "דאבל פס", אתר הליגות הנמוכות של ערוץ הספורט, וניסה לשים את האצבע על השינוי שחל בקבוצות המגזר בשנים האחרונות. "השחקנים עצמם במגזר הערבי והמפורסמים הולכים לקבוצות בליגת העל. בשנים האחרונות השחקנים חזרו לערים שלהם ויש קבוצות במגזר ששמות דגש על מחלקות הנוער וזה בא לידי ביטוי. מצד אחד זה משמח. מצד שני, שפרעם עלתה השנה ומאחל להם הצלחה, אבל יחד עם זאת הם מיהרו לעלות ליגה. הם תוך ארבע שנים וריינה גם, זה לא דבר טבעי. הם בלי מגרש ביתי, בלי תשתיות ובלי שחקני בית - זה לא בריא. צריך להתבסס, להשיג כספים".
מחמיד אמר כי "הרשויות המקומיות, המועצות, לא תומכות בקבוצות כמו במגזר היהודי. בליגה א' צפון רואים הבדל בין היהודיות לערביות, היהודיות משלמות מסודר. בליגה הלאומית, אום אל פחם תמכה ב-650 אלף שקל ומגדל העמק שמה בליגה א' 1.7 מיליון שקל וקריית ביאליק וקריית אתא שמות יותר מ-1.5 מיליון שקל. הקבוצות הערביות מסובכות מקבוצה כלכלית, הם בונים על תרומות ופונים לעסקים".
"הכדורגל הפך לתרבות. אבל אף אחד לא ייקח סיכון מאנשי העסקים וישקיע בכדורגל במגזר", אומר מחמיד בנוגע להשקעות הפרטיות בכדורגל במגזר. "סעיד בסול מריינה יש לו חברת בנייה והוא לא יכול להחזיק יותר מדי מעמד. הוא לא גולדהאר מקנדה ולא יעקב שחר. הוא התחיל להתלונן עכשיו. העירייה מביאה לו רק 700 אלף שקל ובליגת העל צריך לגייס את הכספים האלה. זה דבר משמעותי. אם כל רשות מקומית לא תתמוך בקבוצה שמייצגת אותה – חבל על הזמן. כל שנה אנשי עסקים תורמים ובסוף נמאס להם. שילמדו מהרשויות היהודיות. אני אופטימי לעתיד, אני צופה שיהיו קבוצות גדולות והפער מצטמצם. אני מסתכל קדימה ואני גם פסימי, יש קושי תקציבי שיקשה עליהן לעשות את זה. באום אל פחם מקצים לכל הספורט. בעתיד, אני בספק אם אמשיך להיות אופטימי – הכל זה כסף".
מחמיד הציף עוד בעיה במגזר. "יש את עניין ההשוואה ואולי 'קנאה' בין היישובים. כפר אחד עם קבוצה בליגה ג', רואה כפר אחר עם ייצוג בליגה א' והם מתפרעים עם התקציבים, עולים במהירות וקורסים כלכלית. זו הרעה החולה. אני קורא להתאחדות לכדורגל, אולי כדאי לבצע מיני בקרה תקציבית גם בליגות החובבניות", אומר מחמיד.
על פי שמועות, בליגות הנמוכות בכדורגל יש קשר בין ארגוני פשיעה לקבוצות הכדורגל, אולם במשטרה אומרים כי לא התקבלו תלונות בנושא ולכן לא נעשתה בדיקה. שחקנים בליגות החובבניות העידו כי כשהם שיחקו בקבוצות מסוימות מהמגזר הערבי, הם קיבלו לכאורה מקדמה בכסף מזומן והם קיבלו תשלומים נמוכים בהרבה בתלוש השכר. "הם משלמים לכאורה בשחור, זה עוד בעיה. בא שחקן, מבקש משכורת שהם לא יכולים לתת לו עם תלוש משכורת מסודר, והם חייבים לעשות איתו חוזה ועוד כסף לצד בכדי להוריד מהמיסים", אומר מחמיד.
מאמן איחוד בני שפרעם פיראס מוגרבי, עד לא מזמן שחקן בכיר בליגת העל, פרש מכדורגל בשנה שעברה כשהוא בן 31 בלבד בעקבות פציעה. מוגרבי אמר בפינת "בועטים נמוך" בתוכנית כאן ספורט עם ליאן וילדאו בכאן רשת ב: "העלייה אדירה, הישג אדיר. הגשמנו חלום של כל ילד ואוהד הקבוצה. הם נמצאים בחלום, תוך ארבע שנים להגיע לליגה הלאומית, זה הישג חסר תקדים". מוגרבי עדיין לא חתום לעונה הבאה אך הוא ככל הנראה יעמוד בשנה הבאה על הקווים: "נשב ונחליט ביחד, שני הצדדים רוצים. אם אני אמשיך כולם יראו קבוצה כיפית שקשה מאוד לשחק נגדה".
"במגזר תמיד מסתכלים על כדורגל כספורט היחידי ולא המועדף", אומר חאלד דראוושה, פרשן ושדר כדורגל ברדיו קול רגע. "כל אחד מרגיש שהוא חייב משהו ששייך לו. סכנין, אחי נצרת ואום אל פחם – כל קבוצה רוצה ורואה את עצמה כקבוצה המרכזית של המגזר. הכדורגל הוא מפלט מאלימות, לצאת בימי החופש עם הילדים ליציעים וכשיש הצלחות יש הרבה אנשים".
בני סכנין חוגגת באצטדיון טדי. צילום: פלאש 90
דראוושה ניסה לנתח את השינוי שנוצר במגזר הערבי וההתפתחות של הכדורגל. "היה שינוי ברמת ההשקעה זה התחיל מהניסיון של בני ריינה, שבתוך 7 שנים עלתה לליגת העל, כולם ראו את זה כמודל לחיקוי". לדבריו, "גם הפועל איכסל לא רצתה לליגת העל. כל אחד במגזר מסתכל אחד על השני, מאחלים בהצלחה לכולם, אבל אני חושב כשזה מגיע אליהם – הם רוצים לעשות את ההישג. רואים את זה באום אל פחם שרוצה לעלות. גם שפרעם הבינה שיש לה פוטנציאל. זו עיר שמוציאה כמות מטורפת של שחקנים, היא תורמת לכדורגל. בשפרעם זה מצלצל להם בראש עדיין, איך הם הקשו על קריית שמונה בגביע".
חאלד דראוושה. צילום: עיסאם חרטביל - רדיו אלנאס
התחזית של דראוושה אופטימית להמשך: "בשנים הקרובות יהיו 6 קבוצות מהמגזר בליגה הלאומית, 3 קבוצות בליגת העל. קבוצות המגזר עולות בהתלהבות שלהם. ראינו שקל להשיג את ליגת העל ורוב הקבוצות בדרך לשם".
דראוושה, יליד איכסאל ואוהד את הקבוצה המקומית, סיפר על הסיפור המשונה של הקבוצה שכבר הגיעה לליגה הלאומית לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה א' צפון בעונת 17/18, לאחר עונה אחת בלבד הקבוצה ירדה לליגה א'. בעונת הקורונה, 19/20, הקבוצה העפילה בשנית לליגה הלאומית, אך בשל אי יכולתה להעמיד תקציב הורדה שוב לליגה א', שם היא קרסה כלכלית עד שהתפרקה.
"אצלנו במגזר יש פתגם שאומר 'לכל מוות יש סיבה'. אני זוכר מה שקרה להפועל איכסל, בכיתי ימים ולילות, אני נסער מזה", לדבריו. "היינו רגילים לראות אותה קבוצה בליגה ב', היא עלתה לליגה א' וזה היה מרגש, היא נלחמה שנה ושנתיים עד שעלתה לליגה הלאומית ושם הכל התהפך. מה שקרה באיכסל, הבעלים לא היו אנשים שיש להם בוכטות של כסף, הם חשבו שיש אוהדי הצלחות וכשתהיה הצלחה זה יהיה הישג לכל המגזר וזה ילהיב את האנשים, והם יגיעו למגרשים וההכנסות יגדלו והתרומות. זה מה שהם ציפו, הם השקיעו והביאו שחקנים, אבל במידה מסוימת, זו לא הייתה, הם רצו לסמוך על אנשים ולהפוך את זה לכסף".
חגיגות העלייה של בני ריינה לליגת העל. צילום: חגאג רחאל - מכבי בני ריינה
ברמת התקציבים, הוא אמר, "היו תקציבים, במועצה שמו תקציבים אבל אי אפשר להחזיק עלייה בתקציב של מועצה. סמכו על התלהבות של אנשים. אבל בסוף, הקהל לא הגיע והתרומות לא הגיעו. אז הם השקיעו ויצרו כל מיני חובות. איכסל הייתה בחובות של יותר ממיליון שקל בסוף. גם אחרי שיצאנו מבית הדין וניסינו לגייס תרומות – לא הייתה היענות", מספר דראוושה.
נחזור לשפרעם. מוגרבי נשאל גם על היעדר התקציבים והקשיים הניהוליים של קבוצות במגזר. "יש בשפרעם הנהלה מסודרת, שיודעת להסדיר את העניינים ולגייס תרומות. אני מאמין בהם. הכל יהיה בסדר. נהיה קבוצה טובה ומסודרת מבחינה כלכלית", אמר מוגרבי.
אורי לוי, מגיש ההסכת "שער" ואחד ממייסדי מגזין הספורט "בבאגול" העוסק בעיקר בכדורגל בעולם הערבי, סיפר כי "בעולם הערבי הכדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר. הוא מושרש עמוק מאוד בלבבות כחברות אנושיות וכחברות בין מדינות. הקשר עם הנבחרות הלאומיות ישיר באופן שיכול להזכיר בין החברה הערבית בארץ לבין הכדורגלנים הערבים ולנבחרת פלסטין".
לוי הסיק כי "אי אפשר לנתק את ההקשר של הכדורגל במגזר הערבי בישראל ולכדורגל הערבי בעולם. יש המון קווים מקבילים, וגם ברמת התקציבים רואים שסכנין קיבלה תרומה לאצטדיון מקטאר והיו שמועות לקשר עם שמשון כפר קאסם", הוא אומר. "גם בצורת החיבור בין שמות הקבוצות כמו איתיחאד שיש ממרוקו ועד לעיראק ופה זה איחוד. מה שמיוחד לחברה הערבית בארץ הוא החלק היחסי - מה שהם מהווים לעומת החלק הערבי באוכלוסייה. בכדורגל זה שליש, שליש מהמועדונים ושליש מהשחקנים הם ערבים".
בנוגע לתקציבים בכדורגל במגזר אמר לוי: "זה תלוי כמה תקציבים ולאן מקצים אותם. צריך להסתכל על זה כטרנד. יש צמיחה מהקבוצות, יש דור מדהים שגדל, אבל אם מסתכלים במיקרו אני חושב שמבחינת מועדונים הערביים בארץ שתי קבוצות בליגת העל, עולה בליגה הלאומית, אנחנו מבינים שקרה פה משהו שונה. החברה הערבית נתפסת כמשהו שמחפש עוד ועוד ייצוג. הם משקיעים כל מה שהם יכולים בשביל לצמוח בתחום ייצור השחקנים. היה להם יתרון, היה דור יוצא מן הכלל. הרבה שנים בחברה הערבית היו משחקים ברחוב ואי אפשר היה למצוא אותם, וכיום יש עלייה מסוימת ברמה הערבית. גם בעולם יש שיפור ניכר ורואים את זה בכמות המשתתפות במונדיאלים וגם באזור החיבור בין העולם הערבי לכדורגל. אסור להסתכל על הסיפור כמקשה אחת, אך יש מומנטום חיובי בהסתכלות רחבה".
מיוזמות אברהם, הארגון שפועל לקידום ושוויון של החברה הערבית בישראל, נמסר בתגובה: "יוזמות אברהם מברכת על השתלבות קבוצות הכדורגל הערביות בליגות הגבוהות בישראל. ספורט הוא פלטפורמה מצוינת להגברת השילוב וההיכרות בין האוכלוסיות השונות בישראל (בדומה להיותן של הקבוצות עצמן מגוונות בהרכבן, עם שחקנים ערבים ויהודים), ואנחנו מקווים שזה יוביל להפחתת הגזענות והמתחים בישראל.
בהשתלבות כזו חשוב לתת מקום לכל הגוונים והתרבויות של החברה הישראלית, בלי רדיפה או מבחני נאמנות. אנחנו מקווים שההתאחדות לכדורגל תנצל את שעת הכושר הזו כדי להשפיע לטובה על מעמד החברה הערבית בישראל ועל היחסים בין יהודים וערבים. עליית הקבוצות האלה לליגות הגבוהות קורית למרות שההשקעה בספורט בחברה הערבית מצד המדינה נמוכה ביותר. על המדינה להשקיע בחינוך לספורט ובבניית תשתיות ספורט בחברה הערבית".
