עמוק בתוך דראפט ה-NBA בשנת 2014, במהלך הסיבוב השני, יצא השידור בטלוויזיה להפסקת פרסומות. בזמן פרסומת לטאקו בל, במקום ה-41 בדראפט, נבחר ניקולה יוקיץ'. איש לא האמין שתשע שנים אחר כך, הסרבי הגדול והגמלוני, שנראה חריג בכדורסל האמריקני, יהפוך לשחקן הכדורסל הטוב בעולם. אחרי שכבר זכה בשני תארי MVP, העונה מוביל יוקיץ' (המכונה גם הג'וקר) את קבוצתו, דנבר נאגטס, לגמר NBA ראשון בתולדותיה, עם סיכוי רציני לזכייה בטבעת. כל זאת כשבדרך הוא מדלג על פני קווין דוראנט ולברון ג'יימס בקלילות.
"התדמית שלו שונה בנוף האמריקני - כי אין לו אחת כזו. דמיינו את רואה החשבון שלכם רק בגובה של 2.11 מטרים ועם יכולות כדורסל ברמות הגבוהות ביותר. שליטה בצבע של אולאג'ואן עם יכולות מסירה של נאש"
יוקיץ' הוא דבר שלא ראינו בליגה הזו. אם ניתן אולי להשוות בין לברון, לקובי, למייקל, אז יוקיץ' הוא פשוט משהו אחר. שחקן בגובה שלו ששוקל 130 ק"ג, אבל מוסר 10 אסיסטים למשחק, מצד אחד מוריד 12 ריבאונדים, ומצד שני קולע 38% משלוש. מעין הכלאה מוזרה של יכולות התקפיות, שליטה בצבע של אולאג'ואן עם יכולות מסירה של נאש. לא סתם אפילו דוראנט אמר עליו שהוא יהיה "אחד הסנטרים הטובים ביותר שנגעו בכדורסל".
והיה גם את הסל המשוגע הזה שסגר את הסדרה מול לברון והלייקרס
ואם זה לא מספיק, גם התדמית שלו שונה בנוף האמריקני - כי אין לו אחת כזו. אין לו מהלך מיוחד, טקס קבוע, או זריקה אופיינית, ואת תואר ה-MVP האחרון שלו הוא קיבל בזמן שהיה בחווה שלו בסרביה. הוא לא מתראיין כל כך הרבה, לא נמצא ברשתות החברתיות, והעובדה שהוא משחק כדורסל היא כנראה הדבר המשותף היחיד שיש לו עם חבריו לליגה. דמיינו את רואה החשבון שלכם רק בגובה של 2.11 מטרים ועם יכולות כדורסל ברמות הגבוהות ביותר.
בשונה מחבריו האירופאיים, שעוברים אמריקניזציה - בהם יאניס שמספק תירוצים ודונצ'יץ' שמתבכיין לשופטים, הסרבי מתעסק אך ורק בכדורסל. המפתח להצלחה שלו היא היעילות, מה הדבר הנכון ביותר לעשות כדי לשים את הכדור בסל. הוא לא מחפש זריקות קשות כדי לצאת גיבור, הוא לא מטביע בצורה וירטואוזית, דבר שגם פוגע בו ובכבוד לו הוא זוכה, בליגה שמקדשת מהלכים ויראליים. אבל זה לא מזיז לו, שיגידו מה שרוצים, הוא ימשיך לשחק.
זה לא חדש שיוקיץ' הוא אחד השחקנים הטובים בליגה, אבל ב-NBA צריך לדעת להראות את היכולות שלך כשחשוב - בפלייאוף. בפלייאוף 2020 דנבר הגיעה רחוק, ונעצרה רק בגמר המערב, מול לברון ג'יימס שהמשיך לזכייה באליפות. אז, הצוות סביב הג'וקר לא היה בשל, ג'מאל מארי ומייקל פורטר ג'וניור עוד עשו את צעדיהם הראשונים בליגה, אבל יוקיץ' זכה להכרה הראויה. ואכן, בשתי העונות שאחר כך הוא זכה ב-MVP, אך לצערו הקבוצה סבלה מפציעות של אותם מארי ופורטר שמנעו את ההישגים הקבוצתיים. העונה, דנבר הגיעה בכשירות הנכונה, כשכל הסגל מכוון למטרה אחת - אליפות.
אנקדוטה לסיום - העונה, היה דיון ער ב-NBA האם מגיע ליוקיץ' לזכות ב-MVP. מצד אחד, הוא הוביל את קבוצתו לראשות המערב, עם ממוצע של כמעט טריפל דאבל ואחוזים מעולים. מצד שני, הכתרה לשחקן המצטיין של העונה בפעם השלישית ברציפות זה הישג שלא עשו גם ג'ורדן או לברון, ונשאלה השאלה האם ברמה ההיסטורית הוא ייתפס כאחד מהגדולים בגלל הזכייה הזו. כהרגלו, הסרבי לא התעסק כלל בתואר הזה, אבל עכשיו, אחרי שה-MVP "נשדד" ממנו, לכולם כבר ברור - יוקיץ' יסיים את הקריירה כאחד מהגדולים בכל הזמנים.
