לפני כ-4 שנים עולמה של שירה יונגר התהפך כשהיא קיבלה הצעה להיות המנכ"לית של קבוצת הכדורגל מ.ס כפר קאסם. יונגר התמלאה בחששות ויחד עם כל הסטיגמות שהיו לה בראש היא לקחה את התפקיד והפכה להיות החלוצה - חברת הנהלה יהודייה בקבוצת כדורגל ישראלית-ערבית. "יש פה ממה לעשות מטעמים", היא מודה בריאיון ל"כאן חדשות" בדיגיטל. "אני גם יכולה להבין מאיפה זה נובע. בכל זאת, אם תסתכל אין הרבה נשים בעולם הכדורגל בכלל, ובמגזר אין אף אחת חוץ ממני. אני היחידה שעובדת במגזר", היא הסבירה.
יונגר, בת ה-37, אם יחידנית לפעוט כבן שנתיים, היא החלה את דרכה על מגרשי הכדורגל כשהייתה מזכירת המועדון בהפועל פתח תקווה, ששיחקה אז בליגה הלאומית ומאז דרכה הסתללה עד לתפקיד הבכיר במ.ס כפר קאסם.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
איך זה להיות החלוצה?
"תשמע, אני במועדון כבר עוד מעט פותחת את השנה הרביעית שלי, אני יכולה להגיד לך שאני באמת באמת ובתמים מאוד אוהבת את התפקיד שלי ומאוד אוהבת את העבודה שלי ומאוד נהנית שם. אני תמיד אומרת את זה שגם אני בהתחלה הייתי קצת סקפטית וגם אני הייתי עם חששות".
מה היו החששות, את יכולה להצביע עליהם?
"בכל זאת לא ידעתי כמה יכבדו את המקום שלי וכמה יקבלו את הדעות שלי ואת מה שאני אביא לשולחן. כי בכל זאת, יש איזושהי סטיגמה על המגזר לצערי ואני חושבת שגם עדיין, זה אולי קיים גם בחלק מהמגזר, אבל אנחנו מתקדמים היום והם הולכים למקומות יותר טובים, אבל בכל זאת יש איזושהי סטיגמה על המגזר מבחינת המקום של האישה. בבית, בעבודה, בכל מקום שם. כן הייתי קצת סקפטית. הסטיגמה לחלוטין נשברה לפחות מבחינתי ולפחות מבחינת המקום. אנחנו עדיין רואים שאין נשים במגזר. בקבוצות אחרות לפחות, אנחנו לא רואים עדיין נשים. אז כך שהסטיגמה לא נשברה לחלוטין, אבל בכפר קאסם היא לחלוטין נשברה. זה לא קיים שם"
איך ההתמודדות?
"אני יכולה להגיד לך שההתמודדות היא אף פעם לא קלה, אני חושבת שבכלל לנו כנשים תמיד לנו קצת יותר קשה. בטח ובטח בעולם כזה. עולם הכדורגל הוא עולם מלא אגו. והוא עולם גברי מאוד. ונשים תמיד צריכות לפלס את הדרך שלהן קצת יותר בעקשנות, קצת יותר מה שנקרא 'עם מרפקים'. ולכן ההתמודדות שלנו היא טיפה יותר קשה ודורשת מאיתנו קצת יותר מאשר גבר בעולם הזה. אבל אני יכולה להגיד שלמזלי הייתה לי המון עזרה מהם דווקא, דווקא מהקבוצה, דווקא מההנהלה של הקבוצה. ועברתי כמה הנהלות בקבוצה הזאת, וכל הנהלה הוכיחה לי מחדש כמה הם נותנים מקום לאישה, כמה הם מכבדים את האישה, כמה הם מקבלים את הדעות שלנו וכמה יש לנו מקום בעולם הזה. בעולם הכדורגל בפרט".
כפר קאסם ברקע המלחמה
אחד הסיפורים המוכרים מהמלחמה הוא סיפור הפציעה של הכדורגלן בן בנימין, שחקן מ.ס כפר קאסם לשעבר, שהיה במסיבת הנובה יחד עם בת זוגו, נורה על ידי המחבלים ואיבד את רגלו. יונגר התייחסה לסיפור של בנימין וכמובן להרגשה בכפר קאסם, שבצל המלחמה.
"אני יכולה להגיד לך שלא הרגשנו את זה, מבחינת המתיחות מה שנקרא. זה לא הורגש", אמרה יונגר. "בכפר קאסם היו הראשונים קודם כול הגנות כל מה שקרה. את החמאס, את מה שקרה ב-7 באוקטובר. זאת אומרת כפר קאסם הראשונים שגינו את זה, אם זה ראש העיר הקודם לפחות, כי עכשיו כבר היו בחירות, אבל הקודם ואם זה היו"ר שלנו, בילאל בדיר, שגינה, יצא ראשון בהצהרה וישר יצא בגנות מה שהיה. הוא הראשון שעשה את זה, במגזר במיוחד. ולכן לא הרגשנו את המתיחות הזאת.


"הפוך, כפר קאסם פתחו את הדלתות ואת הבתים ואת מה שרק יכלו לכל מי שרצה מהדרום, לא משנה אם זה יהודי, ערבי, פתחו את הכפר לכולם. למי שהיה צריך סיוע, מקום לישון, אוכל, לא משנה מה, זה נרתמו לעברה. אתה לא הרגשת, ובמיוחד עם מה שקרה לצערנו לבן בנימין ולבת הזוג שלו, לא הייתה מתיחות מהבחינה הזאת, וזה דווקא לא הפוך, אני חושבת שזה ללכד אותנו, וזה הוכיח לנו כמה אנחנו מאוחדים", הוסיפה יונגר.
אז איפה את רואה את כפר קאסם בשנים הקרובות?
"אני מאמינה שכפר קאסם בעזרת השם, אני מקווה שבעוד שנתיים נראה אותה עולה לליגת העל. אני חושבת שכפר קאסם זו קבוצה שהיא ראויה והיא צריכה להיות בליגת העל, זו קבוצה שהיא מעבר. היא קבוצה שבאמת מיוחדת מאוד אם זה מבחינת האחדות שלה והדו קיום שלה, יהודים וערבים, ואם זה נשים במגזר, נשים שעובדות עם המגזר ובטח ובטח אישה יהודייה שעובדת במגזר. אני חושבת שזו קבוצה שהיא צריכה להראות לכולם איך קבוצת כדורגל צריכה להתקדם. והמקום שלה בהחלט בליגת העל אני מקווה שבעוד שנתיים אנחנו נראה אותה עולה".

בלי רקע בכדורגל
כאמור, יונגר הייתה מזכירת המועדון של הפועל פתח תקווה, דרך אותו התפקיד יצא לה להכיר את אנשי כפר קאסם והיא קיבלה הצעה להפוך למנהלת התפעול של המועדון ומשם היא קודמה לתפקיד המנכ"לית. יונגר עצמה העידה בריאיון לעיתון "ישראל היום" כי עד לפני כמה שנים היא הייתה ללא רקע בענף ואפילו אביה הגיע מרקע של כדורסל.
"אני עדיין לומדת, אני יכולה להגיד שמיום ליום אני עדיין ממשיכה ללמוד את התחום, אני חושבת שאין גבול ללמידה, ונכון, אני לא באתי מהרקע של כדורגל, וגם היום יש דברים שאני עדיין לא 100 מבינה במשחק", אמרה יונגר, והוסיפה כי "אני חושבת שמה שאני מביאה לתחום יותר העניין, הצד שלי בניהול, מסתבר שאני די טובה בו ואני די יודעת מה אני עושה, אני יותר מביאה את הצד שלי מהבחינה הזאת, כל העניינים הכלכליים, הכספיים, הניהוליים יותר מהמקום הזה, את הצד המקצועי אני משאירה לבעלי המקצוע, אבל גם שם אני הולכת ומחכימה ומנסה ולומדת יותר ויותר".
כאישה שפרצה דרך, איך התגובות? את מקבלת פניות מנשים שמבקשות סיוע בכניסה למקומות עבודה?
"אני יכולה להגיד לך שאני שמחה לשמוע שאני נחשבת כאישה פורצת דרך לפחות בתחום הזה, וזה כיף ואני חושבת שיותר ויותר נשים צריכות לפרוץ דרך בהרבה תחומים, ובטח בתחום הזה. אני חושבת שאין מספיק נשים בעולם הכדורגל. יש בהחלט יותר נשים שמתעניינות בספורט ומגיעות, דרך אגב גם במגזר, שנשים במגזר לא היו מגיעות פעם למשחקי כדורגל בכלל, זאת אומרת זה לא מקום שהן היו מגיעות אליו. ואני יכולה להגיד לך שגם בהחלט היום יש יותר ויותר קהל נשי במגרשים גם אצלנו במגזר וזה טוב ואני שמחה שזה קורה ואני חושבת שזה צריך לקרות יותר, אבל אני חושבת שעדיין צריכות להיות עוד יותר נשים גם מבחינת הניהול בעולם הכדורגל אני חושבת שצריכות להיות יותר נשים, אין מספיק היום, אני חושבת שיש ממש אפשר לספור ככה על כף היד אולי את כמות הנשים שהן ככה מנהלות בעולם הכדורגל ואני מדברת עם לא מעט נשים ואני חושבת שלאט לאט, לאט לאט זה קורה ואני מקווה שזה יקרה יותר, בהחלט".

זה לא קצת מוזר לדבר במושגים האלה בשנת 2024, הרי אין סיבה שנשים לא יהיו בתפקידים האלה.
"נכון, אני חושבת שזה נושא שבכלל לא היה צריך באמת להיות מדובר בשנת 2024, אני חושבת שזה נושא שהיה צריך להיות חלק אינטגרלי מהחיים ומובן מאליו, אבל לצערי זה לא. זה לא קורה. וקשה מאוד עדיין לנשים לטפס בסולם המעמדים שלהן, מה שנקרא, בעולם הזה ואני מאוד מקווה שזה יקרה".
מה מונע מזה לקרות?
"אני חושבת שמה שמונע זה שהרבה, קודם כל יש איזשהו עניין קצת עם נשים שמנהלות, גברים, יש איזשהו קושי בגלל ששוב עולם הכדורגל שלנו, הוא עולם של אגו והוא מונה המון מאגו לצערי הרב ועדיין זה לא משהו שגברים שחררו את העניין הזה. עדיין קשה לקבל את זה שאישה תנהל, והסמכות שלה תהיה יותר גבוהה מאשר של הגברים. אני יכולה להגיד לך שיש גברים שקשה להם להבין את זה שאישה לפעמים יודעת יותר מהם ומבינה יותר מהם במיוחד בתחום הזה של איך את מבינה יותר ממני בכדורגל, גם שם יש איזושהי בעייתיות. אני חושבת שלא מספיק נפתח לאנשים, אנשים לא מספיק פותחים את הראש ומספיק מקומות עבודה בשביל נשים בעולם הזה עדיין לצערי. ונשים גם קצת מפחדות לדעתי עדיין להיכנס לעולם הזה, כי הוא עולם גברי מאוד ושצריך ככה קצת לשנס מתניים ומרפקים וקצת לפלס את הדרך שלך וזה לא פשוט, זה לא תמיד פשוט".
אני מניח שאת יכולה להבין את החשש כי את דיברת על חששות וסטיגמות.
"אני חושבת שכן, אני חושבת שאני יכולה בהחלט להבין את החשש. גם אני הייתי מלאה בחששות בכלל כשנכנסתי לעולם הכדורגל ובפרט כשהגעתי למגזר. ולא לכולם יש את המזל שלי היה. באמת שאני קיבלתי באמת אנשים כאלה מדהימים שפתחו בפניי את הלב ואת הכול כשאני הגעתי למגזר ולקבוצה. אני יכולה בהחלט להבין את החששות. אני מקווה שנשים הפסיקו לחשוש והחליטו ככה להתקדם למרות הכל וכן להיכנס לעולם הזה, כי אני חושבת שיש הרבה נשים שאוהבות כדורגל ופשוט לא מעניין זאת להיכנס לזה".
איך היית חושבת שאפשר לשנות את הנושא הזה?
"לגבי השאלה הראשונה שלך, אני חושבת שמה שצריך להיות זה שיפתחו את מקומות העבודה יותר לנשים. אני חושבת שקבוצות הכדורגל באינסטינקט הראשוני כשקבוצה מחפשת בעל תפקיד, וזה לא משנה אם זה מנהל מקצועי, מאמן, מנכ"ל, כל תפקיד, מנהל תפעול, מזכירה, זה לא משנה מה. אני חושבת שצריך לפתוח את זה ולנסות לחפש נשים שייאשו התפקידים האלה. נכון, אין לך הרבה היום, נגיד אתה לא תמצא מאמנות, הרבה מאמנות בליגות האלה, אין היום הרבה כאלה ואני מקווה שיהיו יותר. יש תפקידים שבהם קצת יותר קשה למצוא נשים ויש תפקידים שבהחלט אפשר למצוא אליהם נשים אבל אני חושבת שצריך יותר לאייש את מקומות העבודה ואת התפקידים האלו בנשים. נשים שמסוגלות ויכולות לתת מעצמן בתפקיד הזה ומהידע שלהם, כי אני חושבת שיש הרבה נשים כאלו וצריכות להיות יותר. אנחנו לא שומעים על זה מספיק".