לפני ארבע שנים, ויקטוריה מידאק ברחה מביתה יחפה באישון לילה, מכוסה בסימני אלימות. היום היא אלופת ישראל בפיתוח גוף, מאמנת עשרות נשים, ומתכוננת לייצג את ישראל בתחרות בינלאומית. "כשאני עומדת על הפודיום עם מדליית הזהב, אני מרגישה שניצחתי את כל הפחדים", היא אומרת. "זה לא רק ניצחון ספורטיבי, זה ניצחון של הנפש".
בחודש מאי האחרון, כשזכתה במקום הראשון באליפות ישראל בפיתוח גוף, ויקטוריה השלימה מסע מרתק של שינוי והעצמה. "ספורט ופיתוח גוף בשבילי זה לא רק בריאות", היא מסבירה, "העבודה על הגוף שיפרה לי את הביטחון העצמי ואת איכות החיים".
סיפור העלייה של ויקטוריה לישראל החל ב-2015, כשהגיעה מרוסיה כאם חד-הורית לילדה קטנה. "הכרתי את בעלי לשעבר דרך הרשתות החברתיות", היא משחזרת. "אחרי תשעה חודשים התחתנו. הייתה אהבה גדולה, האהבה הכי גדולה בחיים שלי".
לדבריה, כעבור שנתיים החלו הקשיים במערכת היחסים. "היו לו בעיות עם כסף, עם עבודה, עם השוק האפור", היא משחזרת. "בהתחלה הייתי בורחת לגינת הספורט ליד הבית כשהיה מתעצבן". לטענתה, מערכת היחסים הפכה אלימה. "פחדתי לספר למשפחה, לחברות. הייתי לבד עם זה".
"בכל פעם שהיה מכה, היה מבקש סליחה", היא נזכרת. "הייתי צעירה, תמימה, האמנתי שהוא ישתנה. אבל זה רק הלך והחמיר". האירוע האחרון, בשנת 2019, כמעט עלה לה בחייה. "הייתי מכוסה בסימנים ודם, ברחתי יחפה מהבית עם הטלפון", היא משחזרת. "חברה שלי התקשרה למשטרה. הם מצאו אותו ועצרו אותו". ומשם בעלה לשעבר הורשע ונשלח למאסר. "חברה התקשרה למשטרה", היא מספרת. "הגשתי תלונה, והוא נעצר".
המפלט הראשון - ונקודת המפנה
"הייתי אז טבחית במלון כפר המכביה", היא מספרת, "בחורה ביישנית, בלי ביטחון עצמי". את המפלט הראשוני מצאה בגינת הספורט הסמוכה לביתה. "יום אחד, במקום לשבת ולבכות, התחלתי להתאמן על המכשירים הפשוטים. משהו בתוכי התעורר. למה אני יושבת ובוכה? התחלתי להתאמן על המכשירים הפשוטים וממש התאהבתי בזה".
נקודת המפנה הגיעה ב-2021, כשהחליטה לשנות את חייה. "הלכתי ללמוד בוינגייט", היא מספרת. "קיבלתי תעודת מאמנת כושר והתחלתי לעבוד בחדרי כושר. תוך חודשיים הייתי המאמנת המבוקשת ביותר".
ב-2022 החליטה להתחרות בפיתוח גוף. "בתחרות הראשונה זכיתי במקום השישי", היא נזכרת. "זה אכזב אותי, אז התאמנתי עוד יותר קשה. בתחרות הבאה הגעתי למקום שני, ואחר כך התחלתי לזכות במקום הראשון".
כיום ויקטוריה לא רק מתחרה, אלא גם מאמנת נשים אחרות. "אני עובדת בעיקר עם נשים", היא מסבירה. "בשבילן אני לא רק מאמנת, אני גם חברה ופסיכולוגית. כל שבוע אנחנו נפגשות, מדברות, תומכות אחת בשנייה. זה הרבה מעבר לספורט".
העתיד נראה מבטיח
ויקטוריה מתכוננת לתחרות בינלאומית באיטליה. "זה החלום שלי", היא אומרת בהתרגשות, "לעמוד שם עם מגן דוד, לייצג את ישראל". היא מחכה לאישורי הדרכון האחרונים, ומקווה להגשים את החלום בקרוב.
"לכל הנשים שנמצאות במערכת יחסים אלימה אני רוצה להגיד - אל תחכו", היא מדגישה בתוקף. "הייתי תמימה כשהאמנתי שזה ישתנה. כל פעם שנתתי הזדמנות נוספת, האלימות רק החמירה. אל תתנו הזדמנות שנייה", קולה מתחזק. "אם זה קורה פעם אחת, זה יקרה שוב. תחשבו על החיים שלכן ועל הילדים שלכן".
"עכשיו אני מאושרת", היא מסכמת. "יש לי קריירה מצליחה, אני חזקה פיזית ונפשית, ואני יכולה לעזור לנשים אחרות למצוא את הכוח שלהן. בת שלי, שהיום בת 14, גם מתאמנת ולומדת בכיתת ספורט. היא מדברת רק עברית ואוהבת את הארץ. זה הבית שלנו".
