00:08:43

מתוך הארכיון | נתן יונתן וזיו יונתן - "שעת האור האחרונה"

לרגל ציון יום מותו של המשורר והסופר הישראלי, תאגיד השידור הישראלי חושף לראשונה כתבה שלא שודרה עם נתן יונתן ובנו, המוזיקאי זיו יונתן. הכתבה צולמה כחודש לפני מותו וכעת היא נחשפת לצפייה מלאה במסגרת פרוייקט הדיגיטצייה המקיף של אוספי ארכיון רשות השידור

(לחצו על כפתור הנגן בראש העמוד לצפייה בראיון)

מחר (שישי) יצוין יום השנה ללכתו של נתן יונתן, מגדולי המשוררים העבריים, שרבים משיריו ("הרדופים ליד החוף", "שיר ארץ", "נאסף תשרי", "האיש ההוא", "כמו בלדה", "שיר אהבה ישן" ועוד רבים וטובים) נחשבים לנכסי צאן בתרבות הישראלית.
לרגל ציון יום מותו של הסופר והמשורר, שהלך לעולמו ב-12.03.2004, תאגיד השידור הישראלי חושף כעת כתבה שצולמה ומעולם לא עלתה לאוויר בהשתתפותו של יונתן לצד בנו, המוזיקאי זיו יונתן. הכתבה צולמה כחודש לפני פטירתו של יונתן, ונגלתה במסגרת פרויקט הדיגיטצייה המקיף של אוספי ארכיון רשות השידור שמבוצע בתאגיד.
כעת, אנו שמחים להציג את הכתבה לצפייה חופשית ומלאה עבור גולשי כאן: כתבה על שירה ומוזיקה, יחסי אב ובן - ומה שביניהם.

זיו יונתן, בנו של נתן שהופיע וביצע את שירו "הספירה לאחור" בצילומים, מספר:

"בסתיו 1990 מופיע השיר 'הספירה לאחור' במוסף הספרות של 'הארץ', והוא מוקדש 'לזיו בני'. שבועיים לאחר מכן, אני מחזיר לו את השיר, עם לחן שלי ובקול שלי - כמתנת לב, שאבא ירגיש שהקשבתי למוזיקה המסתתרת בו. כי אבא אהב מילים, אבל יותר מהן, אהב מנגינות שעוטפות מילים. שבוע אחר כך, אני מקבל מכתב נרגש, בו הוא כותב שיצרנו: 'תפילה משותפת...', מעין 'שיר דתי...'.

בשנת 2003 הוא לוקה בסרטן, אך נאמר לו, וגם לנו, שהוא יוכל לחיות עם המחלה עוד שלוש שנים לפחות. את הפגישה באולפן ההקלטה יזמנו יחדיו, כאשר ביקרתי אותו בחדר העבודה שלו, והסתבר לי שהוא אוהב להאזין לשיר המולחן, שאותו נתתי ליום הולדתו על גבי קלטת, כמה שנים לפני כן.

בהקלטה שהתקיימה ב-16 בפברואר, 2004, שיתפתי שני מוזיקאים נפלאים וידידים קרובים: פטר וורטהיימר, נגן כלי הנשיפה, ורונן שפירא, הפסנתרן. לא רציתי אנשים 'זרים' באולפן. הפגישה היתה בשבילי אינטימית מאד. חיכיתי לו ברחוב, כי ידעתי שהוא מגיע להקלטה ישר מבית החולים, מעירוי דם, עם תחבושות מוסתרות תחת שרוולי חולצתו. הוא התקשה ללכת, אבל שמח לבוא ולעוף איתי בעולם שאליו רק האמנות יכולה לקחת אותנו, עולם שבו – אין מחלה.

כ-10 ימים אחר כך, אבא התאשפז, ובחלוף שבועיים נוספים בהם הייתי איתו בבית החולים יום יום, הלך לעולמו. זו היתה 'שעת האור האחרונה' שלנו".

"הספירה לאחור"

מילים וקריאה: נתן יונתן

לחן ושירה: זיו יונתן

סקסופון: פטר וורטהיימר

פסנתר: רונן שפירא

צולם בתאריך 16.2.2004

צלם: דוד ישקונר

כתב: אמיר גרא