אחרי שנה לא פשוטה של אתגרים גדולים לצד ניסים יוצאי דופן, ולקראת ראש השנה, הרב הראשי לישראל, הגאון הרב קלמן בר שליט"א, התראיין אצל מנדי גרוזמן בכאן מורשת על השנה החולפת, הניסים שנעשו לעם ישראל, האתגרים שעדיין ניצבים בפני המדינה ומשמעותו של יום הדין.
לדברי הרב, לצד הכאב והקשיים, יש לזכור את ההשגחה והניסים המלווים את עם ישראל: ״הייתה לנו שנה של הרבה מאוד ניסים, ואפילו חלקנו לא מודעים לכל הניסים שהיו לנו השנה״, אמר הרב בר. הוא סיפר כי בערב פסח היה אמור להגיע למחנה מטכ״ל, אך ביקש לדחות את הביקור בשל אילוצים הקשורים לחג. לדבריו, מפקד המחנה התעקש שהביקור יתקיים במועד שנקבע. לאחר שהגיע למקום, שאל הרב את המפקד מדוע היה לו חשוב כל כך שהמפגש לא יידחה. התשובה שקיבל הפתיעה אותו: ״החיילים כולם נמצאים שם למטה, בבור, ורואים את כל הניסים עין בעין. הם אמרו: 'אנחנו חייבים שהרב יבוא ויסביר לנו – תראה, זו ישועת ה׳״.
הרב סיפר כי גם ראש השב״כ פנה אליו בנושא, וביקש לקיים יום מיוחד שיעסוק בניסים שנעשו לישראל. ״אנחנו לא מודעים לכמה רקטות הגיעו וכמה הקדוש ברוך הוא פשוט שומר עלינו ואוהב אותנו״, אמר. ״אנחנו צריכים קודם כול, מבחינת הכלל, שהקדוש ברוך הוא יחיש את הגאולה. אנחנו עדיין צריכים הרבה מאוד להתפלל".
בהתייחסו למתח שבין תחושת הנס לבין המציאות הקשה, הזכיר הרב את דברי חז״ל על הפסוק ״מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות״ ואת דימוי הצבי, שנגלה לעיני האדם ולפתע נעלם: ״גם הגאולה – לפעמים אתה רואה את הקדוש ברוך הוא ממש עין בעין, ולפעמים הוא נעלם. אנחנו עדיין לא הגענו למצב שבו נראה עין בעין, ולכן אנחנו חייבים להמשיך להתפלל״.
״השאלה של ראש השנה היא: מה המגמה שלך?״
בהמשך ביקש הרב בר לפשט את משמעותו של ראש השנה. לדבריו, במרכז היום עומדות שתי דמויות – אדם הראשון ואברהם אבינו: ״אני רוצה לעשות את ראש השנה קצת יותר פשוט. נכון שזה יום הדין והכול נקבע ביום הזה, אבל יש שאלה אחת שעומדת במרכז: מה המגמה של האדם?״
הרב הסביר כי לאחר חטאו של אדם הראשון שאל אותו הקדוש ברוך הוא ״איכה״. לדבריו, אין הכוונה רק לשאלה היכן האדם נמצא מבחינה פיזית, אלא לשאלה עמוקה יותר: ״האם אתה בא לקדש את שמו של הקדוש ברוך הוא ולעשות את מה שהוא אמר לך, או שאתה דואג לעצמך? בעצם זו השאלה של ראש השנה. האדם צריך לבחור לו מגמה״.
מנגד, לדבריו, אברהם אבינו הציב תשובה ברורה לשאלה הזאת. ״אברהם אבינו אומר: הנה המגמה שלי – להתחבר לריבונו של עולם, לעשות את מה שאתה אומר, לקדש את שמך, גם אם זה לא נוח לי. זו השאלה היחידה שצפה בראש השנה: תבחר. תבחר מגמה. ראש השנה הוא בחירת המגמה שלנו בעולם. אחרי זה יש את עשרת ימי תשובה – איך אנחנו יורדים לפרטים ואיך אנחנו עושים את הדברים״.
הרב בר הרחיב את רעיון ה״מגמה״ גם לעולם המקצועי. לדבריו, ההבדל בין עיתונות דתית לעיתונות חילונית אינו בהכרח בנושאים שבהם עוסקים, אלא בכוונה העומדת מאחורי העשייה: ״ההבדל הוא המגמה. גם בעיתונות – לא משנה אם אתה כותב על פוליטיקה, על חברה או על כל נושא אחר. השאלה היא מה המגמה שלך. אם בסוף, כשאתה עושה כתבה או כותב מאמר, המגמה שלך היא להרבות חסד, להרבות אור ולהרבות את האידאות של בורא העולם – זו הבחירה של האדם בראש השנה״.
״הביקוש לשיעורי תורה היום הוא ענק״
בהתייחסו לשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הרב הראשי לישראל, סיפר הרב בר על פעילות הרבנות הראשית בתחומים שונים. לדבריו, לצד תחומי הליבה של הרבנות, מורגשת כיום התעוררות רוחנית רחבה בציבור: ״הביקוש היום לשיעורי תורה הוא ענק, ולא רק בציבור הדתי. גם בציבורים חילוניים״, אמר. "תסתכל מי מגיע לסליחות בכותל – יש הרבה מאוד אנשים שאינם מגיעים בדרך כלל עם כיפה. גם בתל אביב וביישובים אחרים מזמינים אותי לפני סליחות. אנשים רוצים לשמוע. יש היום פתיחות לבבות רחבה מאוד״.
הרב בר התייחס גם לאחד הנושאים המרכזיים שעל סדר יומה של הרבנות הראשית – מערך הכשרות והייבוא מחו״ל. לדבריו, הרבנות פועלת להכשרת אנשי מקצוע נוספים, ובהם שוחטים וצוותים מקצועיים, במטרה להגדיל את היכולת להתמודד עם היקפי הייבוא ולצמצם צווארי בקבוק: ״אנחנו רוצים גם את הכשרות וגם את המחירים. שכל אברך יוכל להכניס לביתו בשר. לא ייתכן שהבשר יהיה כל כך יקר״, אמר. ״אנחנו נבחר את הגופים אם הם מתאימים לנהלים ולקריטריונים של הרבנות הראשית. בכל שחיטה כזאת יהיה מפקח שאנחנו בוחרים״. הרב הביע תקווה כי המהלך יסייע להגדיל את היצע הבשר הכשר ולתרום לירידת המחירים.
הרב בר סיפר כי הרבנות הראשית בוחנת מחדש את מערך גופי הכשרות הפועלים בחו״ל: ״יש מאות גופי כשרות. לא בטוח שכולם היום מפוקחים על ידי רבנים. אנחנו עכשיו בודקים את הדברים. כמו שבארץ יש לך כשרות מהודרת וכשרות רגילה, גם בייבוא אנחנו רוצים לעשות את זה. אדם צריך לדעת – אם כתוב באישור הרבנות, זה בסדר, אבל זה לא בהכרח אומר שמדובר בכשרות מהודרת״.
על הבחירות והמחלוקת: ״אפשר להתווכח בלי לפסול את הצד השני״
לקראת מערכת הבחירות הקרובה, התייחס הרב בר גם לאופן שבו ראוי לנהל מחלוקת ציבורית ופוליטית: ״טוב שיש מחלוקת, כי לשם כך יש בחירות. אבל צריך לדעת לא לעבור את הגבול. בוודאי שיש לנו מחלוקות אמיתיות, אבל צריך גם לראות בכל צד את הדברים החיוביים״.
הרב הביא דוגמה למחלוקות בנושאים מדיניים וחברתיים: אפשר לחלוק באופן חריף על עמדה מסוימת, אך עדיין להכיר בכך שמי שמחזיק בה עשוי לפעול מתוך רצון לשלום או מתוך רצון להגן על זכויות הפרט: ״החוכמה היא לראות בכל מפלגה שיש בה גם צדדים טובים. ואז המחלוקת נהיית מחלוקת עניינית ולא מחלוקת של פסילה מוחלטת״.
ראש השנה שחל בשבת
לקראת ראש השנה השנה, הזכיר הרב כי כאשר היום הראשון חל בשבת, אין תוקעים בשופר באותו יום, בהתאם להלכה: ״אנשים מתבלבלים. מוזמנים לבוא לבית הכנסת גם ביום הראשון, אבל אין שופר״, אמר בחיוך. הרב סיפר כי בעבר נתקל במצב שבו מתפללים הגיעו לבית הכנסת ביום הראשון, גילו שאין תקיעת שופר, ולמחרת כבר לא הגיעו. ״אז כדי שיגיעו כן לשופר – צריך לדעת שמגיעים גם ביום הראשון וגם ביום השני״.
בסיום הראיון נשאל הרב על משמעותו וסגולתו של השופר, והשיב באמצעות משל מפורסם של המגיד ממזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב. במשל, בן מלך שנשלח לגלות מתרחק מאביו, שוכח את שפת מולדתו ואינו מצליח להסביר לשומרים מיהו. כאשר הוא מגיע לבסוף לארמון, הוא נזכר שאביו יוכל לזהות אותו גם בלי מילים. הוא מתקרב וצועק צעקה פשוטה – והמלך מזהה מיד את בנו.
״המגיד ממזריטש אומר שזה מה שאנחנו אומרים לריבונו של עולם: תראה, שכחנו לדבר, שכחנו את השפה, אבל בסוף אנחנו הילדים שלך ואנחנו חוזרים אליך. אתה מכיר אותנו", הסביר הרב. ״השופר הוא צעקה אילמת, אפילו בלי מילים. שכחנו איך, אבל אנחנו שלך. אבא מחבק. התקיעה היא הקשר. כל יהודי, בצערה, ישר בורח למקום של הקדוש ברוך הוא. ברגע שיהודים חשו בצרה, למי הם פנו? לאבא. כולם צעקו: 'שמע ישראל, ה׳ אלוקינו, ה׳ אחד'״.
מתוך 'מנדי ביתאן', א'-ה' בשעה 10:00 בכאן מורשת.
עורך: איתי סופרין
מפיקה: אירה וקסלר
