במשך 523 ימים בנה של דיצה אור, אבינתן, נמצא בשבי חמאס. בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת, היא מספרת על תחושת חוסר האונים, האחריות של הממשלה לאורך השנים, והכאב שבחוסר היכולת לפעול למען בנה.
"אין לי מילה לתאר את זה", אומרת דיצה. "זה הדבר הכי כואב ונוראי שייתכן, ומולו יש את חוסר האונים הכי קיצוני. חוסר היכולת לעשות כלום – לעזור לו, לדבר איתו, לשדר אליו."
הממשלה אחראית
אור לא חוסכת בביקורת כלפי ראש הממשלה והממשלות לדורותיהן: "בוודאי שנתניהו והממשלה אחראים, לאורך עשרות שנים של טיפוח החמאס, באמונה שאם נשקיע בהם, נרגיע אותם – וזה יתברר כטעות מרה."
על השיחות בדוחא ועל הדילמות סביב המשך הלחימה בעזה היא אומרת: "הנחה שרק המלחמה מסכנת את החטופים היא לא נכונה. הרבה חטופים איבדו את חייהם גם בלי מלחמה. המצב בשבי מסוכן בפני עצמו."
המתקפה של דני אלגרט
אור התייחסה גם להתקפה החריפה של דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק ז"ל, בחדשות 13 ,שאמר לה כי "לא היה רוצה להיות הבן שלה". בתגובה לדבריו אמרה: "הוא אמר דברים לא ראויים, ירד לפסים ולעלבונות שבכלל לא עניינים. הצגתי דרך אופרטיבית -תענה לי אופרטיבית. זה באמת דיבור לא ראוי."
"הדרך הנכונה היא להביא את החמאס לנקודת שבירה"
כשנשאלה על פתרון אפשרי לחזרתם של החטופים, אמרה דיצה כי היא מתנגדת ל"עסקאות סלאמי" שבהן מוחזרים חטופים בקבוצות קטנות, שכן "כל עסקה כזו מקטינה את הסיכוי של הבן שלי לחזור". לדבריה, הדרך הנכונה היא ללחוץ על חמאס מכל הכיוונים – בלחימה, בסנקציות כלכליות, בבידוד בינלאומי ובהפסקת האספקה לרצועה.
"בסוף, הם יגיעו למצב שאין להם ברירה, ואז הם יחזירו את כולם", היא מסכמת.
"שיחזור הביתה במהרה"
לקראת סיום הראיון, איחל לה טיטלבוים שיבשרו לה בשורות טובות ושבנה ישוב במהרה. "אנחנו מאמינים בניסים", אמרה, "ובטח בחודש אדר – שיהיה ונהפוך הוא".
עורך: איתי סופרין | הפקה: אירה וקסלר