בעוד רוב בנות גילה עסוקות בגידול ילדים וקריירה, גליה מגן, אם לחמישה מיקנעם, מתכוננת לצעד יוצא דופן - גיוס לצה"ל בגיל 36. "ראיתי פוסט של מישהי שמתגייסת בגיל 38 ולא הבנתי איך זה אפשרי בכלל," היא מספרת בראיון לבני טייטלבוים. "בעקבות השנה הזאת המטורפת, מהשביעי לעשירי, הרגשתי שאין לי באמת איך לתרום למאמץ המלחמתי."
מגן, אישה דתייה שבעבר עשתה שירות לאומי, תצטרף לקבוצה של כ-120 נשים שמתגייסות יחד איתה, בגיוס השלישי והגדול ביותר מסוגו. "רובן מגיעות ממערך הרפואה - רופאות, חובשות, קבלניות. אני מגיעה מתחום המחשבים, אז כנראה מצפה לי תפקיד חמ"לאי," היא מסבירה.
התגובות הראשונות בסביבתה היו ספקניות: "צחקו עליי - 'מה, את בת 16? את הולכת לצו ראשון?' אמא שלי שאלה אם משעמם לי בחיים. אבל כשהבינו את המניע, כולם תומכים. אבא שלי אפילו ילווה אותי לבקו"ם - מה שהוא לא עשה כשהייתי בת 18."
המסלול יתחיל בטירונות של שבועיים, שבסופה תגזור חוגר ותצטרף למערך המילואים. "יכול להיות שתהיה לנו מפקדת בת 18 שיכולה להיות בת של חלק מהנשים שם," היא צוחקת. בין המתגייסות יש גם נשים בנות 50, רובן מתחום הרפואה.
המניע העיקרי שלה הוא לחלוק בנטל: "אני מכירה חברות שלי שבאמת ראו את הבעלים שלהם השנה מספר פעמים שאפשר לספור על כף יד. כל אחד שיכול ויש לו את היכולת, צריך לעשות את הצעד הזה. בסוף אנחנו מדינה למודת מלחמות וזה לא הולך להשתנות בקרוב, לצערי."
"אני רואה בזה זכות ללבוש מדים ולשרת בתקופה כזאת," היא אומרת. "זה משהו שרציתי לעשות כבר מגיל צעיר. לפני שהלכתי לשירות לאומי חשבתי ללכת לצבא, אבל החלטתי שזה לא מתאים לי אז. היום זה מתאפשר."
לסיום, היא קוראת לאחרים להצטרף: "אם אתם מרגישים שזה הבית שלכם, ואתם רוצים להמשיך לחיות פה ולתת דוגמה לילדים שלכם מה זה אומר לחיות בארץ ישראל - קומו ועשו משהו. זה לא משנה מה, אפשר גם לעשות דברים בעורף. העניין של הצבא עצמו הוא משהו שהוא מאוד חשוב."
