"אבידה גדולה, ומבחינתנו גם חסר של יצירה," ספד בראיון לידידיה תנעמי ב'כאן מורשת' הרב עודד דוד לחברו אליעזר בוצר ז"ל, שהלך לעולמו בדרכו חזרה משירות מילואים. "אלפי בני נוער שרים את השירים שלו, שירים מאוד נשגבים שקשורים לנבכי הנפש ועומקי הנפש, שירים שמובילים לעידוד ועוסקים בעומק של הפרט."
בוצר, ששירת בעברו כלוחם בסיירת, היה דמות מרכזית בעולם היצירה היהודית והאמונית. "אדם אהוב על אלפי אנשים," מספר הרב דוד. "הוא ואשתו, שכעת אלמנה, הקימו מרכז רוחני בתל אביב והצליחו לגשר בין עולמות - המון אומנים ידועי שם, פייטנים, מוזיקאים, פרופסורים ורבנים."
לפני פעילותו בתל אביב, ניהל בוצר במשך שנים את הבית היהודי בהודו. "דמות עוצמתית, צדיק שתמיד נמצא עם ספר ביד," מתאר הרב דוד בקול חנוק. "אני לא זוכר אי פעם שלא החזיק ספר ביד כשבאתי אליו. תמיד עם החוברת של ברסלב, חסיד ברסלב. התבודד כל יום בחייו, כל יום דף יומי תנ"ך."
שירו המפורסם "ציון", מסביר הרב דוד, מבטא את אישיותו של בוצר: "כל השירה שלו היא פונה מתוך מקום של נתינה והשפעה. הוא דיבר הרבה מאוד בחיים שלו על החשיבות של מעבר לאני, להיות משפיע, לתרום. ובאמת הוא עשה את זה, הוא יישם את מה שהוא האמין בו."
הראיון הסתיים בציטוט משורותיו האחרונות של השיר "ציון": "מה אוכל לעשות שוב בשבילך? שתחזיר לי את אמונך, שיכירו וידעו כל העולם את האור המופלא שנעלם" - מילים שקיבלו משמעות כואבת עם לכתו.
ההלוויה הצבאית התקיים בבית העלמין הצבאי בצפת היום בשעה 12:00.
