החזרת ארבעת גופות החטופים מהווה יום אבל וכאב לאומי. דב אייכלר ומנדי גרוזמן ניסו למצוא נחמה בחוכמתם של רבנים ובאורה של התורה. במשך שעתיים, שוחחו עם חמישה רבנים ורבניות, כדי להתמודד עם הכאב - ולראות את נקודות האור.
הרב יוסף אלנקווה, רבה לשעבר של גוש קטיף, דיבר על המשמעות של קבורה מאוחרת: "היום ניתנים ארבעה חללי בת עמי לקבורה. אנחנו מקווים שזה יקרה לפני השקיעה," אמר, "כל בית ישראל בוכה על השריפה של שרף השם. זה צער גדול". עם זאת, הוא לא הסתפק באבל בלבד: "אנחנו לא רוצים ארונות – אנחנו רוצים חיים! אני קורא לראש הממשלה – להביא את כל החטופים בעסקה אחת!" קרא הרב, ומיד הוסיף, "אל תדאג, הערבים יפרו את ההסכם אחרי חמש דקות – אבל אנחנו צריכים להחזיר אותם!". הרב פנה ישירות למנהיגי ישראל בקריאה נרגשת: "מה עובר על המשפחות האלה ש-503 יום נמצאות בספק ומקבלות היום ארונות? חשבו לקבל אותם חיים – רצו לקבל אותם חיים!"
הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, הביא מסר חד וברור: "עם ישראל חי! למרות כל הקוצים שסובבים את השושנה, למרות כל אויבינו ושונאינו. ניצחנו את פרעה, וניצחנו את כל אויבינו ושונאינו – וגם את הארורים בעזה ננצח!". הוא הדגיש כי "הקדוש ברוך הוא אל נקמות, ינקום בהם. התורה אומרת – אם ענה תענה אותו, אם צעוק יצעק אליי, שמע אשמע צעקתו. והיו בניכם יתומים ונשיכם אלמנות. אין מקום לרחם על רשעים!"
הרב אליהו שיבח את עוצמתו של צה"ל, שהיכה את האויב מכות קשות, אך הוסיף: "זה לא מספיק – אנחנו רוצים יותר. עם ישראל נוקם, עם ישראל חזק, ובעזרת השם", הכריז, "עוד יהיה יותר".
המשדר עסק לא רק בזעקת הכאב אלא גם במשמעות הרוחנית של היום. הרבנים הדגישו כי יש להביט קדימה ולהמשיך לפעול למען השבת כל החטופים, למען ביטחון ישראל, ולמען קידוש שם השם. הרב אלנקווה הצביע על חשיבות החוסן הלאומי, על האמונה בצדקת הדרך ועל החובה להמשיך להיאבק: "יש עזה של מטה – הגויים הרשעים האלה. אבל יש גם עזה של מעלה – החטופים שלנו", טען, "אגם ברגר שמתפללת בסידור, דניאלה גלבוע, אלי שרעבי. כולם ששומרו שבת, מתפללים, חוגגים את החגים. איזה קידוש השם הם עשו בתוך החושך הגדול הזה".
