בראיון מיוחד בתוכנית "מלווה מלכה" בכאן מורשת, מספר מוטי ויינשטוק, עורך עיתון "בקהילה", על תופעה ייחודית בעולם היהודי - "פורים פרטיים" של קהילות. מדובר בימי חג ייחודיים שקהילות יהודיות ברחבי העולם קבעו לעצמן לציון ניסים והצלות, בדומה לחג הפורים המקורי. למרות שחלק מהקהילות כבר אינן קיימות, המסורות נשמרות עד היום בקרב צאצאיהן, עם יותר מ-50 "ימי פורים" שונים המפוזרים לאורך השנה.
ימי ניסים שנשמרו לדורות
"אנשים בחרו לעצמם חגי פורים פרטיים," מסביר ויינשטוק. "הצד השווה ביניהם, שחלק מהם נשמרים עד היום. זה דבר מעניין – קהילה כלשהי בעולם קרה לה נס גדול, ומוזכר בהלכה שראוי לקבוע לזה יום טוב."
לדבריו, מי שבמיוחד שימר את המנהג הזה הן קהילות המזרח. רוב ה"פורימים" הפרטיים מציינים הצלת חיים מידי שונאים שרצו להשמיד את הקהילה, אך יש גם יוצאי דופן.
מפורים שירז ועד פורים שלג
הפורים הראשון המוכר הוא "פורים שירז" שנחגג בפרס כבר לפני כ-900 שנה. "אפילו כבר לא זוכרים ולא יודעים מה בדיוק קרה, אבל יודעים שהיה נס גדול לקהילת יהודי שירז," מציין ויינשטוק.
יוצא דופן הוא "פורים שלג" שחגגו בתוניס, המציין הצלה לא מגוי אלא משלג בלתי צפוי שירד בסוף החורף וגרם לחורבן, אך הקהילה היהודית ניצלה ממנו באופן פלאי.
פורים סרגוסה – הנס שנחגג עד היום
מהמפורסמים שבפורימים הפרטיים הוא "פורים סרגוסה", שלמרות שישנן מחלוקות לגבי מיקומו המדויק (ספרד או סיציליה) ושנת התרחשותו (סביב 1420), הסיפור והמנהג נשמרים עד היום.
סיפור הנס מספר על מומר בשם מרקוס שהלשין למלך כי היהודים מזלזלים בו ויוצאים עם נרתיקי ספרי תורה ריקים לקראתו. בהוראת הרב, השמש הוציא את ספרי התורה מהנרתיקים לקראת ביקור המלך, אך בלילה הגבאי חלם על זקן שהזהיר אותו להחזיר את הספרים. כשהמלך הגיע וציווה לפתוח את הנרתיקים, הספרים היו בפנים, והמשומד נבוך.
"כיום, לפחות בבית כנסת אחד בעולם, ברמת בית שמש ג', יהודים משמרים את המנהג. כל שנה מחדש קוראים שם את המגילה, זו מגילה על קלף, הילדים באים מחופשים וכולם דופקים בכל הכוח כשמזכירים את השם של המשומד מרקוס. זה פשוט מעניין ואפילו מרגש," מתאר ויינשטוק.
פורים מז'יבוז' – מרדכי ואסתר האמיתיים
סיפור מרתק נוסף הוא "פורים מז'יבוז'" שמתייחס לאירוע בפרעות ת"ח ות"ט באוקראינה. כאשר הקוזאקים התקרבו למז'יבוז', יהודי העיר התבצרו במבצר, אך הנהר שהיה אמור להגן עליהם קפא. אז קמו זוג בשם מרדכי ואסתר, יהודים פשוטים, והלכו ליער עם תופים גדולים. כשהקוזאקים התקרבו, הם החלו לתופף ולהשמיע קולות כדי להפחיד את התוקפים, שאכן נסוגו.
"י"א באדר, יום למחרת תענית אסתר, נקבע כיום שבו יהודי מז'יבוז' יחגגו פורים," מספר ויינשטוק. "הפורים הזה נחגג עדיין בארצות הברית, אצל משפחת הרבנים ביק. המנהג כולל צעדה ולא קריאת מגילה."
מפורים רומניה ועד פורים סטלין
"פורים רומניה הוא הפורים האחרון המתועד," אומר ויינשטוק, המציין את הצלת יהודי רומניה מידי הנאצים. עם זאת, היו שערערו על חג זה מסיבות פוליטיות.
בסיום הראיון, ויינשטוק מוסיף נקודה מעניינת: "פורים רומניה האמיתי הוא בפורים שלנו, בי"ד באדר. באותו יום, כידוע, מת סטלין." הוא מספר על השמחה העצומה שחשו יהודי ברית המועצות כששמעו שסטלין מת בדיוק בחג הפורים, אף שלא יכלו לבטא זאת בגלוי.
"הנה ככה מסיימים את הפרק הזה בפורים-סטלין, מי שרוצה, בי"ד באדר," מסכם ויינשטוק. "והפורים שלנו, השורש של כל הפורימים כמובן, ובעזרת השם שנזכה לציין השנה איזה פורים-עזה או משהו כזה."
