שיחה קצרה על הספה מחוץ למשרד ראש הממשלה הציתה השבוע דיון סוער: האם ההתקרבות לדת של ראש הממשלה נתניהו היא אמיתית או שנועדה לצורכי יח"צ?
מדובר היה באירוע שהתרחש ימים ספורים לפני המתקפה באיראן. "הסיעה הכי גדולה בכנסת זו סיעתא דשמיא", לחש נתניהו ליו"ר ש"ס אריה דרעי בשעת לילה מאוחרת, כשישבו על הספות מחוץ למשרד ראש הממשלה. בראיון השבוע לתוכנית 'הפטריוטים" סיפר דרעי שמדובר היה ברגע בו הבינו שהאמריקאים איתם מול איראן.
בהמשך הגיע נתניהו פעמיים לביקור בכותל, הטמין פתק, התפלל לזכותו של דונלד טראמפ, התעטף בטלית, והזכיר את שם השם פעמים רבות.
בתקשורת החרדית לא נותרו אדישים: "משהו קרה לו לבנימין בן צילה". כתב בסוף השבוע אהרן קליגר מהשבועון החרדי משפחה: "האיש שלא הניח תפילין גם בימי הקמפיינים הצמודים לראשות הממשלה, למרות תחנוני היועצים. מאז שבעה באוקטובר נסדקה החומה. אני יודע לזהות ניצול רגשי דתי, אבל אפשר ממש להרגיש שמשהו קורה לו". חתם קליגר.
"בכל שנותיו כפוליטיקאי ביבי לא דיבר במצטבר על אמונה ביושב במרומים כמו בשבוע האחרון", כתב אבי בלום באותו שבועון והוסיף: "הטלית והתפילין הפכו לחלק מהרפרטואר, נראה שביבי 'למד מה זה להיות יהודי', בפרפרזה ללחישה הבלתי נשכחת. נתניהו מבצר בבירור את חומות המחנה אך אי אפשר לזלזל בשיחה נאה".
פרשן נוסף שהתייחס לסוגיה הוא העיתונאי הוותיק יעקב ריבלין מעיתון 'בקהילה' שנחשב לאחד מהפרשנים הביקורתיים והציניים במגזר ומתח ביקורת פעמים רבות על נתניהו. ריבלין תיאר את ההימור שלקח נתניהו במתקפה על טהרן כ'הימור הביטחוני והמדיני הגדול ביותר' מאז לוי אשכול וההחלטה לתקוף את צבאות חיל האוויר של מצרים סוריה ועיראק והסיק מכך לתחושות שאפפו את נתניהו.
"על גודל ההימור שלקח נתניהו ילמד המהפך ההתנהגותי. התפילות שלו בכותל בטלית ופתקי האמונה שטמן לא היו לצורכי יח"צ, הן נבעו מגודל האחריות והסיכון שלקח". כתב ריבלין והוסיף פרשנות צבעונית: "בנאום בכנסת נתניהו דיבר כמו משגיח בישיבה לנוער מתמודד. 'הסיעה הגדולה ביותר בכנסת היא סיעתא דשמיא', לא היה שמץ של תיאטרליות בדברים. אחרי מה שעבר עליו, הוא התכוון באמת ובתמים לכל מילה".
בשער החדשות בעיתון כפר חב"ד הופיעה תמונתו של נתניהו מהכותל עטוף בטלית. העורך הראשי אהרן דב הלפרין הקדיש את הטור לנתניהו ולטראמפ ולקשר עם הרבי מלובביץ'. הלפרין טען שהאירוע ההיסטורי האמיתי הוא הצהרת המנהיגים - טראמפ ונתניהו יחד - על ניסי השם ונפלאותיו. זאת בניגוד לגישת 'כוחי ועוצם ידי' שהיינו רגילים אליה בעבר.
"הכוח שהתגלה בראש הממשלה היה התגשמות נבואית של הרבי, שדרש מנתניהו שוב ושוב שיחזיק בקו של עוצמה ונחישות", כתב גם מנחם כהן עורך 'כפר חב"ד', והוסיף: "שם שמיים החל להיות שגור בפי ראש הממשלה.. מדובר בתהליך פנימי שהוא עובר".
אז האם משהו באמת עובר על נתניהו, או שאולי הוא פתח כבר בקמפיין בחירות? קשה לדעת. אבל ייתכן כי הביקור של נתניהו עם הטלית בכותל והפתק הסימבולי 'עם כלביא קם', אינם מיועדים למצביעים בעוד חצי שנה, אלא לקוראים בדפי ההיסטוריה בעוד 200 שנה. התקיפה באיראן הינה רגע היסטורי בתולדות מדינת ישראל. נתניהו, בן של היסטוריון, מבין את החשיבות של נרטיב סביב אירוע, וביקש אולי בפעולות הללו להוסיף עוד שכבה של משמעות יהודית רוחנית לרגע היסטורי.
